גוף ונפש
אוהבים סודוקו ותשחצים? זה מה שיקרה לכם בגיל מבוגר
מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון קובע כי משחקי אתגר וגיימינג בקרב מבוגרים אינם רק תחביב לשעות הפנאי, אלא כלי לשיפור היכולות הקוגניטיביות ולשיפור משמעותי באיכות החיים
- יצחק איתן
- פורסם כ"ט ניסן התשפ"ו

הסודוקו והתשבצים מקבלים בשנים האחרונות שדרוג דיגיטלי (כלומר, אפשר למלא אותם באמצעות המחשב), ומחקר ישראלי חדש מגלה כי עבור מבוגרים רבים, עולם המשחקים הפך לזירה של משמעות והתפתחות אישית. המחקר, שנערך על ידי הדס אברהם ופרופסור גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצא כי העיסוק במשחקים - החל ממשחקי חשיבה אישיים ועד למשחקי רשת מורכבים - משפיע לטובה על תחושת הזהות ואיכות החיים של בני הגיל השלישי.
לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת Leisure Sciences, המשחקים נתפסים כ"פנאי רציני" שדורש למידה, מיומנות והתמדה. המשתתפים במחקר תיארו את הפעילות כמעין "אימון מנטלי" התורם לריכוז, לזיכרון וליכולת פתרון בעיות, במיוחד בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה. "מסתבר שהמשחק הוא לא תחביב שולי", אמרה אברהם. "זה משהו שהגיימרים המבוגרים מתכננים סביבו את הזמן שלהם, משקיעים בו מחשבה ולפעמים גם מתייחסים אליו ברצינות שלא נופלת מפעילויות אחרות שנחשבות 'ראויות' יותר בגיל מבוגר".
מעבר להיבט השכלי, המשחק מספק גם מענה רגשי חשוב. הוא מעניק תחושת סיפוק וגאווה בהישגים, ומאפשר מרחב של שליטה והצלחה. באופן מעניין, המחקר מצא כי רבים מהמבוגרים מעדיפים לשחק לבד, מה שמעניק להם שקט ופרטיות ללא מחויבות חברתית מעיקה. היכולת לשלוט בקצב האישי ובמידת המעורבות החברתית מהווה יתרון משמעותי עבורם.
למרות היתרונות הרבים, המחקר מצביע על קיומה של סטיגמה כלפי מבוגרים שעוסקים בגיימינג, דבר הגורם לחלקם להסתיר את התחביב מחשש שייתפסו כ"ילדותיים". פרופסור נמרוד הסבירה כי מדובר בתפיסות חברתיות שגויות לגבי הזקנה: "הבעיה אינה במשחקים עצמם, אלא בהנחות שהזקנה אמורה להיות רצינית, פסיבית ומצומצמת. כשאנשים יוצאים מהתבנית הזו, הם נתפסים כחריגים".




