5 סגולות בדוקות לפרנסה טובה

דאגות רבות בלב איש, כאשר אחת מהן מטרידה את מנוחתם של רבים - והיא דאגת הפרנסה. "עדיין לא מצאתי מקור פרנסה!", כתב מישהו לרבי מלובביץ', שהשיב לו: "במחילת כבודו, בטח לא דייקת בדבריך. שהרי בברכת המזון אנו אומרים היכן מקור הפרנסה: 'ה' אלוקינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים וכו', וברכה זו חוברה על ידי משה רבנו בעצמו. הרי בורא עולם הוא מקור הפרנסות כולן".

 לפניכם 5 מצוות, שרבותינו גדולי ישראל מציינים כי הן בעלות יכולת סגולית לפרנסה בשפע:

1. אמירת פרשת המן

פרשת המן הינה סגולה מיוחדת לפרנסה. חכמינו מבטיחים כי "כל מי שיאמר פרשת המן בכל יום לא תחסר לו פרנסה". מאחר שפרשה זו מלמדת שפרנסה משמיים, וכל ההשתדלויות המיותרות שהאדם עושה לפרנסתו לא מועילות מאומה, שהרי נאמר בעניין המן "ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר". כך נאמר במשנה ברורה: "טוב לומר פרשת המן, והטעם לזה כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית, ואין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה". כך נאמר בירושלמי (ברכות): "כל האומר פרשת המן, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו".

לקריאת פרשת המן, לחצו כאן.

2. זהירות בכבוד האישה

אמרו חז"ל (בבא מציעא דף נ"ט): "אמר ר' חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר 'ולאברם היטיב בעבורה', והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעטרו". כלומר: הוקירו לנשותיכם כדי שתתעשרו.

3. שמירת הלשון

הימנעות מדיבורי לשון הרע ורכילות מהווה סגולה לפרנסה. רמז לכך ניתן לראות במילה "פרנסה", המורכבת משתי מילים: 'רסן' ו'פה'. לימוד יומי של הלכות שמירת לשון היא סגולה גדולה לשמירה ולהצלחה ופרנסה טובה.

כך כותב ה"חפץ חיים": "ובאמת לפלא הוא בעיניי, שטבע בני האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה, ומה יועילו להם כל הסגולות והברכות אם, חס ושלום, הוא מורגל בזה החטא של לשון הרע ורכילות? הרי יש על זה ארור מפורש בתורה (דברים כ"ז כ"ד): 'ארור מכה רעהו בסתר', שהוא קאי על לשון הרע, כמו שפירש רש"י. ואמרו חז"ל (שבועות ל"ו): ארור, בו קללה, בו נידוי. וזה לא יצא מפי איש אחד, כי אם בהסכם כל ישראל בצרוף הכהנים והלויים, כדכתיב בקרא, והרי הוא מכלה השפעתו" ("שמירת הלשון" חלק ב', ט').

הרב זמיר כהן - היכן נמצא סוד הפרנסה?

5. נתינת צדקה

מצוות צדקה מהווה סגולה ישירה לפרנסה. הקב"ה עצמו, באמצעות נביאו מלאכי, מסביר לנו איך להמשיך לייצר הכנסות בצורת טובין ממשיים ומוחשיים, וזאת ממקור ההכנסות הגבוה עצמו. דרך זו היא מתן צדקה.

כה דברי הנביא: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, וגערתי לכם באוכל ולא ישחית לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר ה' צבאות ואישרו אתכם כל הגויים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות".

4. זהירות בברכת המזון

ברכת המזון, שהיא מצווה מן התורה, מהווה סגולה לפרנסה, כאשר היא נאמרת בקול, בשמחה ובכוונה.

כך מובא בספר משלי (י', כ"ב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה". ואמרו (זוהר החדש, רות): "גדול כוח ברכת המזון, שמוסיפה ברכה על מעשה ידיו של אדם". בספר החינוך מובא ש"כל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו".