ביאורי תפילה
הסוד שמרעיד את איתני הטבע: ביאור פרק כ"ט בתהילים
פרק כ"ט בתהילים מתאר את שבעת הקולות המרעידים את איתני הטבע, ומבאר כיצד יוכנעו אויבי ישראל ללא נשק. לפניכם ביאור המזמור ו-5 עובדות מעניינות שאולי לא ידעתם
- יונתן הלוי
- פורסם כ"ו ניסן התשפ"ו

תקציר הפרק
מזמור זה יסודו בהמנון שבח לה'. המזמור נפתח בכותרת "מִזְמוֹר לְדָוִד".
פתיחה: בפתיחת המזמור המשורר קורא שלוש קריאות "הבו", כלומר 'תנו': "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ" - קריאה לתת לה' כבוד ולהללו.
"קול ה'": המונח "קול ה'" חוזר במזמור שבע פעמים. הפסקה כולה עוסקת בהתגלות של ה' בטבע ובכוחו ושליטתו על הטבע, החל משליטתו על המים - "קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים", המשך עם הארזים - "קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן", וכך ממשיך המזמור ומתאר את השליטה של ה' על כל איתני הטבע: ההרים הגבוהים - לבנון ושריון, האש, המדבר, היערות ובעלי החיים שבהם. הפסקה מסתיימת, בדומה לפתיחה, בכבודו של ה': "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד".
חתימה: תיאור כוחו של ה' מביא להכרה במלכות ה': "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם" (י). המשורר חותם בבקשה שה' ייתן מכוחו לעם ישראל ומתוך כך יברכם בשלום: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".
הפרק המלא
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.
(ב) הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.
(ג) קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים.
(ד) קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר.
(ה) קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
(ו) וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים.
(ז) קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ.
(ח) קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ.
(ט) קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד.
(י) ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם.
(יא) ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
ביאור הפרק
הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים - עם ישראל שהוא בניו של החזקים, אברהם יצחק ויעקב.
הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז - עליכם לתת לה' כבוד וחוזק על ידי שתשבחו אותו ותאמרו לפניו שירה.
הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ - עליכם לתת לה' את הכבוד שמגיע לו משמו. כל אחד משמות ה' מורים על הכבוד שלו.
הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ - ועליכם להשתחוות לפני ה' במקום מהודר על ידי קדושה, בבית המקדש.
קוֹל ה' עַל הַמָּיִם - בגאולה השלמה, ה' עתיד להשמיד את הגויים שנמשלו למים.
אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים - ה' יביא רעמים שישחיתו את הגויים שנמשלו למים, ומי מביניהם שיישאר בחיים יכיר בכבודו של ה'.
קוֹל ה' בַּכֹּחַ - קול ה' יתקוף את אויבי ישראל בכוח. הדימוי לקול נועד להדגיש שה' יילחם עם האומות ללא נשק וכלי מלחמה, אלא רק יבהיל אותם בפתאומיות.
קוֹל ה' בֶּהָדָר - קול ה' יבוא על הגויים בכבוד והוא יכניע אותם.
קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים - קול ה' ישבור את האומות החזקות שנמשלות לעצי ארז.
וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן - וה' ישבור את הארזים שנמצאים ביער שנקרא "לבנון" שהוא יער בארץ ישראל. ה' השמיד את הגויים שבארץ ישראל.
וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל - ה' עתיד לגרום לארזים, לאומות החזקות, לרקוד כמו עגל. קל מאוד להרקיד את העגל, כיוון שהוא עדיין קטן, והמשורר דימה את קלות הפלת האומות והגלייתם ממקומם לריקוד של עגל.
לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים - וגם את ההרים החזקים, לבנון ושריון, ה' עתיד להרקיד כמו ראם קטן, שגם אותו קל להרקיד. גם בצלע זו מדמה המשורר את קלות הפלת האומות להרקדה של הרים גבוהים, כביכול האומות היו חזקים כמו ההרים, ובכל זאת ה' יפיל אותם בקלות.
קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ - את קול ה' חוצבים הברקים שיוצאים לשרוף את אומות העולם. הברק שיוצא להכות את הגויים ולשרוף אותם, נשלח בשליחותו של ה', כביכול מתוך קול ה', שכפי שראינו, מטרתו להשמיד את הגויים.
קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר - הקול של ה' יכול לגרום לכל השטח המדברי הגדול והפנוי לרעוד, וכך להרעיד את יושביהם.
יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ - ה' יכול להרעיד את מדבר קדש, אחד המדברות הגדולים.
קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת - קול ה' יגרום לאיילים רבים לרעוד ולהתחלחל.
וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת - על ידי הפלת הארזים, ה' יגרום לחשיפת היערות.
וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד - ובהיכל ה', בבית המקדש, יתנו כולם כבוד לה' יתברך על שהכניע כל כך הרבה אויבים.
ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב - בימי הגאולה, אנשים יאמרו שהתקופה דומה לתקופת המבול: כשם שה' ישב על כיסא מלכותו, וכל מי שכפר בו לפני המבול, הבין שה' הוא המולך על העולם, כך בתקופת הגאולה כולם יבינו שה' יושב על כיסא מלכותו.
וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם - וכך עתיד ה' לשבת על כיסא מלכותו והעולם כולו יכיר בו.
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן - ואז ה' ייתן כוח לעם ישראל, משום שכל העמים יוכנעו אליו. לאחר שכולם יכירו בכוח מלכות ה', הם ייכנעו בפני עם ישראל.
ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם - ואז, בגאולה העתידה, לאחר שה' יתגלה בכוחו וייתן את הכוח לעם ישראל, ה' יברך אם עם ישראל גם בשלום – לא יהיו יותר מלחמות נגד עם ישראל.
5 עובדות מעניינות על הפרק
1. המזמור עוסק בכבוד ובכוח של ה' ובהתגלות ה' בעולם. המזמור נפתח בפנייה למלאכים לתת כבוד לה', ממשיך בתיאור קולו של ה' כאשר הוא מתגלה בעולם, ומסיים בהמלכת ה' בעולם. במזמור מוזכר קול ה' שבע פעמים.
2. חז"ל מציינים את ייחודו של המזמור בכך ש'קול ה' חוזר שבע פעמים במזמור, ושם ה' חוזר בו שמונה עשרה פעמים, שכנגדם תיקנו בתפילת העמידה של יום חול שמונה עשרה ברכות ועוד אחת.
3. בבית המקדש, מזמור זה הוא המזמור שהושר בשירת הלויים בעת הקרבת קרבן מוסף ביום הראשון של חול המועד סוכות, וכן בעת הקרבת קרבן תמיד של בין הערביים בראש השנה.
4. מזמור זה מקדים את שירת הפיוט לכה דודי בתפילת קבלת שבת ונוהגים בהרבה קהילות לעמוד בעת אמירתו. המקובלים נתנו חשיבות מיוחדת לכך שבמזמור מוזכר קול ה' שבע פעמים, ולכן אומרים אותו בכניסת שבת משום ששבעת הקולות הם כנגד שבעת ימי השבוע.
5. את המזמור נוהגים לשיר בחלק מהקהילות בהקפות של שמחת תורה. קהילות ספרדיות ואשכנזיות מלוות בשירת מזמור זה את החזרת ספר התורה לארון הקודש.




