הנתונים מוכיחים: כמחצית מהישראלים לא יכולים לעבוד כשהילדים בבית

בתקופת חירום שבה המשק פתוח אך מערכת החינוך סגורה, 48% מהעובדים במשק עלולים להיות מוגבלים ביכולת לצאת לעבוד - כך עולה מניתוח של פורום ארלוזורוב. עובדים אלו, כ-2 מיליון איש, נדרשים להשגיח על ילדים עד גיל 14. בהנחה שההורים מתחלקים ביניהם בהשגחה על הילדים, אובדן השכר לעובדים מוערך בכ-4 מיליארד שקל בשבוע. המשמעות היא שמתוך כ-4.3 מיליארד שקל אובדן תוצר שבועי שמצביע עליו האוצר במלחמה, 93% הם בגין אובדן שכר.

הניתוח מתבסס על נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך חלוקת משלחי היד והענפים לחיוניים ושאינם חיוניים, בהתאם להנחיות רשות החירום הלאומית. בפורום ארלוזורוב בנו מדד שבוחן עבור כל משלח יד את האפשרות לעבוד מהבית. הם הצליבו את הנתונים עם ההנחיות המשתנות של פיקוד העורף בכל שבוע, וכך קבעו את הסבירות לכך שהעובד לא יגיע לעבודה.

לפי ההערכות, הושבתו כ-2.3 מיליון עובדים, ושכרם היומי עמד על כמיליארד שקלים. כ-40% מהעובדים יכלו להמשיך לעבוד כרגיל בשבוע הראשון למלחמה, יותר מחמישית מהעובדים לא יכלו לעבוד כלל, וכ-39.5% מהעובדים היו במצב ביניים בגלל ילדים בבית. בפורום ארלוזורוב אמרו כי בחלוקה לענפים ומשלחי יד, הנפגעים העיקריים של ההשבתה הישירה של השירותים הלא חיוניים היו משתכרי השכר הנמוך במשק. עם זאת, הפגיעה בהורים עובדים התחלקה בין כלל רמות השכר.

החל מהשבוע השני למלחמה ואילך, ציינו בפורום ארלוזורוב כי פיקוד העורף פתח את המשק לפעילות בכפוף להנחיות ההתגוננות, אולם מערכת החינוך נותרה סגורה. בהתאם, הימצאותם של ילדים עד גיל 14 במשק הבית הפכה לגורם המרכזי המשפיע על היכולת לעבוד. בפורום הסבירו כי להערכתם האומדן של משרד העבודה מוטה כלפי מטה, בין היתר כיוון שהתבסס על השאלה בדבר היעדרות מלאה מהעבודה, ולא היעדרות חלקית או ירידה במספר שעות העבודה. גם נתוני המוסד לביטוח לאומי מתקופת סגרי הקורונה, ציינו בפורום, הצביעו על 600 עד 800 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת או לאבטלה - נתון גבוה פי שניים מהערכת משרד העבודה, ודומה יותר להערכת הפורום.