האם ChatGPT מחליש את המוח? מחקר חדש טוען שכן

הבינה המלאכותית הפכה לכלי עבודה נפוץ בלימודים, בעבודה ובחיי היומיום. מחקר עדכני של חוקרי MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) ביקש לבחון לא רק את הנוחות והיעילות של השימוש בה, אלא גם את ההשפעה הישירה על המוח. לצורך הניסוי גויסו 54 משתתפים, שחולקו לשלוש קבוצות: כתיבה עצמאית ללא עזרים, כתיבה בעזרת מנוע חיפוש, וכתיבה באמצעות ChatGPT.

במשך ארבעה חודשים חוברו המשתתפים למכשירי EEG, שתיעדו את הפעילות החשמלית במוח בזמן אמת. בכל סבב הם התבקשו לכתוב חיבור קצר במשך כ-20 דקות. המטרה הייתה לבדוק כיצד משתנה הפעילות המוחית כאשר חלק מתהליך החשיבה עובר למערכת חיצונית.

התוצאות הצביעו על פער משמעותי. בקבוצה שכתבה באופן עצמאי נמדדה פעילות מוחית רחבה ורשת קשרים צפופה בין אזורים הקשורים לשפה, זיכרון ושליטה ניהולית. גם משתמשי מנוע החיפוש הציגו פעילות גבוהה יחסית, אם כי נמוכה יותר מהקבוצה העצמאית.

לעומת זאת, בקבוצת משתמשי הבינה המלאכותית נמצאה ירידה של כ-55% בתקשורת בין אזורי המוח. החוקרים מצאו כי כאשר המערכת מייצרת את מבנה הטקסט והטיעון, חלק מהמאמץ הקוגניטיבי אינו מתבצע במלואו. בנוסף נרשמה ירידה בפעילות גלי אלפא, הקשורים לחשיבה יצירתית ולעיבוד רעיונות.

גם בתחום הזיכרון נרשם פער בולט. לאחר סיום המשימה התבקשו המשתתפים לשחזר רעיונות מהחיבור שכתבו. 83% ממשתמשי הבינה המלאכותית לא הצליחו לצטט אפילו שורה אחת במדויק, מה שמרמז על קידוד שטחי יותר של המידע.

בסבב נוסף שבו הוסרה הגישה ל-AI, חלק מהמשתמשים עדיין התקשו לשוב לרמת פעילות מוחית גבוהה. החוקרים כינו זאת "חוב קוגניטיבי" - מצב שבו הסתמכות על טכנולוגיה מפחיתה מאמץ בטווח הקצר, אך עלולה להשפיע על יכולת החשיבה העצמאית בהמשך.

החוקרים מדגישים כי אין מדובר בקריאה להימנע מבינה מלאכותית, אלא בהבנה שהשימוש בה משנה את דפוסי העיבוד במוח. האתגר כעת הוא למצוא את האיזון בין יעילות טכנולוגית לבין שמירה על חשיבה עצמאית ועמוקה.