גוף ונפש
מחקר חדש קובע: כך קליפת הרימון יכולה לעזור בריפוי שפעת
לא רק טעים: המחקרים החדשים שמציבים את הרימון במרכז תשומת הלב המדעית קובעים כי הוא משפיע על נגיף השפעת
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ז' אדר התשפ"ו
בשנים האחרונות עולה עניין מחודש סביב פירות שנחשבו במשך דורות לחלק מהרפואה המסורתית, והרימון נמצא בחזית המחקר. מעבר להיותו פרי צבעוני ומתוק חמוץ חוקרים מנסים להבין כיצד רכיבים המצויים בו עשויים להשפיע על מערכת החיסון ועל התמודדות הגוף עם זיהומים כמו שפעת.
זה שנים ידוע שהרימון מכיל מגוון רחב של נוגדי חמצון ורכיבים פעילים שמשפיעים על הבריאות שלנו במישורים שונים, אולם אחד החומרים שמושך כעת תשומת לב רפואית גדולה הוא תרכובת בשם פוניקלאגין (באנגלית: Punicalagin).
אמנם מדובר בממצאים ראשוניים בלבד, אך מחקר חדש שנערך באיראן טוען כי התרכובת הזו, הנמצאת בקליפת הרימון ובמיץ, היא בעלת השפעה על תהליכים הקשורים להדבקה והעברה של נגיפים מאחד לשני. חוקרים שבדקו את החומר הזה במעבדה גילו כי הוא פוגע במנגנון החדירה של הנגיף לתאי הגוף של האדם - תהליך שמכונה בעברית צימות, או היצמדות של תאי דם אדומים זה לזה.
"החומר הזה הראה יעילות ברורה נגד זיהום השפעת", קובעים החוקרים ומחזקים בכך את מה שבדקו חוקרים אחרים מתאילנד, לפני מספר חודשים. במחקר מתאילנד, החוקרים הצליחו להראות שלרימון על כל חלקיו ישנה השפעה חיובית נגד חיידקים מחוללי מחלות כמו אי-קולי, סלמונלה וליסטריה, המועברים לרוב ממזון.
העניין המדעי ברימון משתלב עם היסטוריה ארוכה של שימוש מסורתי: תרבויות עתיקות השתמשו בו לטיפול בבעיות שונות בעיקר בזכות תכונות שנחשבו מחזקות ומרגיעות למערכת העיכול ולזיהומים.
