עובדות ביהדות
מתפללים בבית? כדאי שתקראו את זה: 10 עובדות על בית הכנסת
אל בית הכנסת מגיע כל יהודי בכדי לשפוך את צקון ליבו לפני אבא שבשמיים שלוש פעמים ביום: שחרית, מנחה וערבית. מהי חשיבותו וקדושתו המיוחדת של בית הכנסת?
- יונתן הלוי
- פורסם ל' שבט התשפ"ו

הקב"ה נמצא בכל מקום בעולם, ואין מקום שבו הוא איננו. ובכל זאת, יש מקומות מיוחדים שבהם הוא בוחר להשרות את שכינתו בצורה בולטת ומיוחדת. דוגמה למקום כזה הוא בית הכנסת, אליו מגיע כל יהודי בכדי לשפוך את צקון ליבו לפני אבא שבשמיים שלוש פעמיים ביום: שחרית, מנחה וערבית ולעיתים גם יותר. הנה 10 עובדות חשובות על בית הכנסת.
1. כתב רב אחאי גאון: "חייבים בית ישראל להתפלל במקום המיוחד לתפילה, כמו שמצאנו ביעקב שהתפלל בבית המקדש במקום המיוחד לתפילה, שכתוב 'ויפגע במקום'. ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בו'. וחייבים בני ישראל לקבוע מקום לתפילה, שאמר רבי חלבו בשם רבי חנינא 'כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו'.
2. בימי קדם, בתקופת המשכן ובתקופה בה בית המקדש היה קיים, היו אלו המקומות העיקריים בהם היה עם ישראל מתקבץ כדי להתקשר עם בורא עולם.
במקומות אלו העם התאסף כדי להתפלל ללא טקסט מיוחד. היה זה עזרא הסופר, המנהיג הרוחני בתקופה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, שהבחין כי תפילת העם משובשת, ולכן קבע יחד עם אנשי הכנסת הגדולה נוסח קבוע שישמש לתפילות. תוכן זה כלל שבחים לבורא עולם לצד בקשות על כל צרכי האדם.
3. את זמני התפילה קבע עזרא בהתאם לזמני הקרבת הקורבנות הקבועים בבית המקדש.
תפילת שחרית נאמרת מדי יום בזמן בו הקריבו בבית המקדש את קורבן התמיד של שחר, מנחה נאמרת בזמן קורבן התמיד של הצהריים, ותפילת ערבית כנגד איברי הקורבנות שנשרפו על גבי המזבח במשך הלילה.
4. הנביא יחזקאל, שחי בשלהי בית המקדש הראשון ותחילת ימי גלות בבל, כתב: "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם".
5. מפרש רש"י: "בתי כנסיות שאנו יושבים בהם נחשבים לבית המקדש". כשם שבורא עולם שוכן בתוככי בית המקדש, כך אותה קדושה והארת פנים נמצאת ומתרכזת בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות.
6. האברבנאל מפרש: "ואהי להם למקדש מעט" - "רומז לבתי כנסיות שיהיו להם בגלות להתפלל אליי, ואהיה עמהם ואשמע בקולם ואצילם מיד אויביהם".
7. בפירוש מצודת דוד מובהרת מעט יותר משמעות תפקידם של בית הכנסת כ"תחליף זמני" לבית המקדש: "רצונו לומר, אשרֶה שכינתי בבתי הכנסיות שלהם". כלומר: בדיוק כשם שבורא העולם אמר כי הוא שוכן "בתוך" בית המקדש, כך קדושה זו נמצאת ומתרכזת בבתי הכנסת.
ביטויים מופלאים בסגנון זה, המלמדים על חשיבותו של בית הכנסת כמקום בו שורה הקדוש ברוך הוא בעולם, נמצאים גם במדרש (אסתר רבה פתיחתא יא): "אם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין הקב"ה משרה שכינתו בעולם". ובגמרא (בבלי ברכות ו, א): "אמר רבי יצחק, מנין שהקדוש ברוך הוא מצוי בבית הכנסת? שנאמר 'אלוקים ניצב בעדת אל'".
8. מעלתו הסגולית של בית הכנסת משפיעה גם על הבאים בשעריו. דימוי מעניין נמצא במדרש (ילקוט שמעוני רמז תשעא), המשווה את הכניסה לבית הכנסת לטבילה בנחל: "כשם שהטובל בנחל והוא טמא - נטהר, כך גם בבתי הכנסת. בני אדם נכנסין לתוכן כשהן מלאין עוונות, ויוצאין מלאין מצוות".
מסיבה זו, מומלץ ביותר להשתדל לערוך את התפילות בבית הכנסת - אפילו אם באותה העת לא מתקיים מניין, ונוסח התפילה הנאמרת זהה לכפי שהיתה במקום אחר. שכן, בבית הכנסת ישנה סגולה מיוחדת שתפילתו של היהודי תתקבל במרומים (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה, ח א).
9. דו שיח מעניין בין האמורא הארץ-ישראלי רבי יוחנן בין תלמידיו, המובא בגמרא (בבלי ברכות ח, א), מגלה לנו סגולה מיוחדת נוספת הקשורה עם ביאה תמידית לבית הכנסת. היה זה כאשר שמע רבי יוחנן אודות כמה אנשים בבבל שהאריכו ימים בצורה מופלגת. לשמע הדברים השתומם רבי יוחנן, ושטח את פליאתו באזני תלמידיו: הכיצד ייתכן שיהודים יאריכו ימים בחוץ לארץ, והרי הפסוק כורך את אריכות הימים בישיבה בארץ ישראל, כפי שנאמר "למען ירבו ימיכם וימי בניכם - על האדמה"? רק לאחר שתלמידיו סיפרו לו שאותם הזקנים משכימים לבית הכנסת בבוקר ומאחרים לצאת מבית הכנסת בערב, נחה דעתו של רבי יוחנן, ואמר שהנהגתם הזו היא שהועילה להם שיאריכו ימים.
10. אמנם השימוש העיקרי בבית הכנסת הוא לתפילה בציבור במועדים הקבועים, אך גם בכל עת יכול כל אחד להתפלל שם. השולחן ערוך פוסק להלכה כי גם מי שהחמיץ את התפילה עם הציבור ונאלץ להתפלל ביחידות, טוב שיתפלל בבית הכנסת.
הנהגות מיוחדות בבית הכנסת
בשל קדושתו הרבה של בית הכנסת, יש לנהוג בו בכובד ראש וביתר קדושה. בין היתר:
- חל איסור לאב לנשק את בניו ובנותיו בבית הכנסת, כיוון שהמקום הקדוש מיוחד אך ורק לאהבת הבורא.
- חל איסור לדבר בשעת התפילה, היות והקב"ה נוכח בבית הכנסת, אין זה מן הראוי לדבר בו דיבורי סרק.
- כבודו וקדושתו של בית הכנסת אוסרים את השימוש בו לצרכים פרטיים דוגמת אכילה, שתייה ושינה (יוצאת מן הכלל היא סעודה של מצווה).
- אין להיכנס לבית הכנסת לצורך אישי, אלא לדברי קדושה בלבד. אם נאלץ להיכנס לבית הכנסת במידה ויורד גשם זלעפות, ישתדל לבצע מצווה במקום, למשל ללמוד משהו בבית הכנסת או לומר פרק תהילים.
- קוד הלבוש בבית הכנסת מחייב תוספת קדושה וצניעות, כיאה למקום להשראת השכינה. יש להקפיד על לבוש נקי מכל לכלוך, שיהא צנוע ומכובד. כמו כן, נשים וגברים לא ייכנסו לבית הכנסת בראש מגולה.
- בזמן השהות בבית הכנסת אין מקום לקלות ראש או לדיבורים בטלים. על האדם היהודי להתמקד רק בתפילה ובתחינה, ולהיות נתון כל כולו לשיח הקדוש עם בורא עולם. בדיוק כמו שלא נעז לדבר דברי סרק מול מלך בשר ודם, קל וחומר מול מלכו של עולם.




