איפה טוב יותר לחיות בישראל? תמונת איכות החיים בערים הגדולות נחשפת

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) את מדד איכות החיים לשנת 2024, המבוסס על ניתוח של 56 מדדים בתחומי תעסוקה, בריאות, חינוך, דיור, סביבה, ביטחון אישי ומעורבות אזרחית. 

לצורך ההשוואה נבחנו 18 הערים הגדולות בישראל, אשר חולקו לשלוש קבוצות דירוג: ציון כולל גבוה, בינוני ונמוך. התמונה שעלתה מהנתונים הציגה פערים ניכרים בין הערים - לא רק ברמה הכלכלית, אלא גם בתחושות אישיות וברווחה חברתית.

בראש הדירוג ניצבת כפר סבא, שדורגה ראשונה במדד הכולל. העיר מובילה בשביעות רצון מהעבודה, בתוחלת החיים ובשטחים הירוקים לנפש. אחריה מדורגת רמת גן, שהצטיינה בשיעור התעסוקה, בזכאות לבגרות ובשיעור הנמוך ביותר של תחושת בדידות. את השלישייה הפותחת משלימה הרצליה, שבלטה בהכנסה חציונית גבוהה, בהתאמת התפקיד להשכלה, באמון במערכת הבריאות והמשפט ובצפיפות דיור נמוכה.

בקבוצת הציון הגבוה נכללות גם פתח תקווה, נתניה ותל אביב-יפו. פתח תקווה בולטת במיוחד בדיור בר-השגה ובאיזון בין עבודה לחיים פרטיים. נתניה מציגה עלויות דיור נמוכות יחסית ושביעות רצון מההכנסה, בעוד תל אביב מובילה בקידום תעסוקתי, במעורבות אזרחית, בשיעור התנדבות גבוה ובשיעור נמוך של אבטלה ממושכת.

הפתעת הדירוג מגיעה מבני ברק. אף שהיא מדורגת במקום ה-12, היא מובילה בשורה ארוכה של מדדים: האחוז הנמוך ביותר של עודף משקל בכיתות א' ו-ז', תחושת ביטחון בשעות החשכה, הערכה עצמית של הבריאות, שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת, ציפיות ביחס לעתיד ותחושת יכולת להתמודד עם בעיות. כמו כן, תחושת הערכה מבני המשפחה וכן שביעות רצון כללית ותחושת ביטחון.

במרכז הטבלה ובחלקה התחתון בולטות מגמות מעורבות. בית שמש מובילה באמון בממשלה ובהערכה עצמית של הבריאות. ראשון לציון מצטיינת בתחושת היעדר אפליה ובשביעות רצון מהשטחים הירוקים, וחיפה מדורגת גבוה במדד צפיפות הדיור הנמוכה. אשקלון, שירדה שני מקומות ומדורגת במקום ה-16, מתאפיינת בתחושות נמוכות של דיכאון ובדידות בקרב תושביה. את הרשימה כולה סוגרת ירושלים, המדורגת בתחתית מדד איכות החיים לשנת 2024.