אוכלים שיבולת שועל כל יום. מתי זה כבר מפסיק להיות בריא?

שיבולת שועל הפכה בשנים האחרונות לבעלת מוניטין של סופר-פוד נגיש, משביע ובריא במיוחד ללב. אבל כמו בכל מזון, טוב ככל שיהיה, גם כאן נשאלת השאלה מה קורה כשאוכלים אותה בכל יום, ואולי אפילו בלי לשים לב לכמויות? אני למשל, מכניסה שיבולת שועל כמעט להכל: זה טוב כדייסה מהירה בבוקר כשאין זמן להכין משהו מסובך, זה נהדר לתינוקות שהחלו לאכול מוצקים ולילדים, זה מסמיך טבעי למרקי בריאות ורכיב נהדר לקציצות. 

למה שיבולת שועל נחשבת כל כך בריאה?

שיבולת שועל עשירה בסיבים מסיסים, ובעיקר בבטא־גלוקן - סיב שנחקר רבות ונקשר לירידה בכולסטרול, לאיזון רמות סוכר ולתחושת שובע ממושכת. היא מכילה גם מגנזיום, ברזל, אבץ ונוגדי חמצון ייחודיים. 

אז איפה מתחילה הבעיה?

הבעיה אינה בשיבולת השועל עצמה, אלא בכמויות שהיא נצרכת בהן. כשהארוחה היומית מבוססת כמעט רק עליה, עלולים להופיע אתגרים של בעיות בעיכול ועומס ביטני. קערת שיבולת שועל גדולה, במיוחד בתוספת זרעי צ’יה, פשתן ופירות, יכולה להכיל כמות גבוהה מאוד של סיבים. עבור חלק מהאנשים זה מתבטא בנפיחות, גזים, כבדות ולעיתים אי נוחות במערכת העיכול, כי הגוף זקוק לגיוון במקורות הסיבים, ולא לעומס מרוכז מאותו מקור מדי יום.

עודף פחמימות על חשבון חלבון ושומן

שיבולת שועל היא פחמימה מורכבת מצוינת, אבל כשאוכלים אותה לבדה או עם מעט תוספות, נוצר חוסר באיזון. היא גם אינה מכילה גלוטן, 

חומצה פיטית וספיגת מינרלים

שיבולת שועל מכילה חומצה פיטית - חומר טבעי שיכול לעכב ספיגת מינרלים כמו ברזל ואבץ כאשר צורכים אותה בכמות גדולה וקבועה, במיוחד אם התפריט אינו מגוון מספיק. שם זה בעצם מתחיל להיות בעייתי. 

אז מה הפיתרון?

המשיכו לצרוך שיבולת שועל, אך בכמויות סבירות של כוס ליום ולא מעבר לכך.