איך מגדלים ילד רגיש כשגם אתם מתקשים בדיוק באותם מקומות?

כל המשפחות הרגישות דומות זו לזו אבל כל משפחה רגישה – רגישה בדרכה שלה. רגישות היא כמעט תמיד עניין משפחתי. כשילד רגיש מצביע על קשיים, מהר מאד נגלה את מעגלי הרגישות שסביבו. זהו אחד האתגרים המרכזיים בהורות עם רגישות גבוהה, כי בשונה מהתמודדויות אחרות שיש לנו עם ילדים, שהן התמודדויות שאנו עצמנו לא חווים אותן ומתגייסים במלוא הרצינות לתפקיד – הרגישות הגבוהה פוגשת אותנו במקומות הכי פגיעים והכי פחות מעובדים שלנו.

חילקנו את ההתנגשויות לכמה תסריטים (לפירוט חזרו לטור הקודם), והיום נתמקד באחד מהם בהתאם לתגובות ששלחתם: איך מתמודדים עם רגישות גבוהה של ילד שדורשת מאיתנו תיווך משמעותי בדיוק במקומות בהם אנחנו בעצמנו מתמודדים?

לדוגמה: הילד שלך מתקשה במיומנויות חברתיות ואת רוצה לעזור לו ליצור קשרים נוספים. כדי לתווך לו חברויות חדשות את צריכה ליזום מפגשים, לצאת לגינה, לנהל שיחה בו זמנית עם כמה אמהות שאת לא ממש מכירה, ולהציע חברוּת. את צריכה לגייס הרבה אומץ כדי לעשות את זה, כי גם את היית ילדה לא מאד פופולרית.

או: הילד שלך יוצא מויסות במקומות מפגש הומים ונכנס לעוררות גבוהה. הוא נע ממקום למקום, מדבר עם מבוגרים, מתחיל קטטות עם ילדים או מתנדב לדבר בפני כולם מרוב "היי". אתה מתרוצץ אחריו כדי לכבות את השריפות שהוא מצית, בעוד הנטיה שלך במקומות כאלו היא בכלל לשבת ולשוחח בשקט עם דמות אחת או שתיים ולחכות שהאירוע יסתיים.

כמו בכל מקום, אין כאן נכון או לא נכון חד משמעי. אבל כן יש כאן הצעה להתבוננות על הקושי שלכם באותם אזורי התנגשות. אחרי שנים של התמודדות עם רגישות, פיתחתם מנגנוני התמודדות משוכללים שעושים את העבודה כמעט בלי שתשימו לב. זה היה מעולה כשהתמודדתם לבדכם מול העולם; אבל במציאות שבה אתם הורים לילדים בעלי פוטנציאל אינסופי משלהם ורגישות מעט שונה, האם הגדֵרות שהצבתם אי פעם, עדיין מדויקות לחיים שלכם?

לפעמים הילדים שלנו הם שליחים מופלאים להוציא אותנו מאזור הנוחות ולעזור לנו לפגוש מקומות מהם נמנענו שנים ארוכות. שם מתרחשת התפתחות. הרגישויות המתנגשות הופכות להיות מקום של צמיחה, במקום של סבל והימנעות. במקרים כאלו, נסו למצוא בעצמכם את האומץ לעזור לילד ויותר מהכל, לעזור לעצמכם.

באירועים אחרים ההתנגשויות מתרחשת במקום שבו בחרתם להשאיר גדר, בחרתם להציב גבול. או כי מדובר בערך שחשוב לכם מבחינה חינוכית, או כדי לשמור על הגבולות האישיים שלכם, במטרה לשמור עליכם מווסתים ומובילים לאורך זמן. שם, ההתנגשות מזמינה אתכם לברר לעצמכם את הגבול ואת הדרך בה אתם מציבים אותו. כך או כך, התנגשות היא תמיד הזמנה להתפתחות.

הטור הזה הוא מרחב בטוח ומכיל לחקור בו את כל מה שמטריד אותך בהורות או מול הילדים: הרגעים הקשים, השחיקה והמפלצות שיוצאת ממך כשאת יותר מידי עייפה. במרחב הזה, הרגעים הקשים ביותר הופכים להיות רגעים מדהימים של חיבור והתפתחות. מה תרצי שנחקור כאן בטור הבא? כתבי לי למייל: leah.rbach@gmail.com

לאה אוירבך, מדריכת הורים בגישה היקשרותית התפתחותית. עוסקת בהורות לילדים עם רגישות גבוהה, ויסות, והורות לתאומים.