"אל תראו אותי ככה": דרור יהב פותח צוהר לעולמם של בעלי התשובה וקורא לכולנו להיות פחות שיפוטיים

בחור צעיר, בלבוש חרדי קלאסי מלא, יושב באוטובוס בדרך להוריו. פתאום נשמע ברדיו שיר רוק ישן, והבחור מתחיל לתופף בקצב ולשיר את כל המילים. בספסל סמוך יושבת אישה חילונית מבוגרת, ומביטה בו בהשתוממות. פרט אחד נעלם מידיעתה: הבחור החרדי שמולה הינו חוזר בתשובה. הסצנה המתוארת מובאת בספרו של דרור יהב "אל תראו אותי ככה", ומזכירה בעקיפין את סיפור חייו שלו עצמו.

"מי אמר שזה שלנו?"

יהב, תושב רמת גן בן 43, נשוי לשרון ואב לארבעה. הוא סופר, מנהל תוכן בתוכנית VLU, המנגישה יהדות ליזמים ומנהלים, ומלמד בישיבה לבעלי תשובה שמשתייכת לקהילת "נהורא". בימים אלו הוא מסיים את עבודת הדוקטורט שלו, העוסקת בחזרה בתשובה.

 "גדלתי ביבנה למשפחה לא דתית", הוא פותח. "כבר מגיל העשרה חיפשתי משמעות. התעניינתי בכל מיני תחומים, ביניהם בודהיזם, פילוסופיה ופסיכולוגיה". הוא מתאר, כי דווקא היהדות לא נראתה לו שווה התעניינות. לפני שהתגייס לצבא, הוא למד שנה במכינה חילונית. "נחשפתי שם לטקסטים יהודיים, והתכתבתי עם כל מיני כותבים והוגי דעות בתחום, להם אני מוקיר תודה עד היום".

יהב שירת בצבא ביחידת המודיעין 8200 ובמקביל העמיק את התעניינותו ביהדות. "הטריגר היה במלחמת לבנון השנייה. ישבתי בבסיס מודיעין בצפון הארץ, והרקטות עפו לנו מעל הראש. בדיאלוג פנימי, שאלתי את עצמי: 'זאת הארץ שלנו, למה הם יורים עלינו?'". הדבר הוביל אותו למסע מעמיק. "עם הזמן הבנתי שאני רוצה לקיים אורח חיים היסטורי ולהתקשר למסורת".

"כבר מגיל העשרה חיפשתי משמעות"

"מעניין מה קרה"

תהליך התשובה לא היה נטול אתגרים. כשהחליט לשמור שבת, שרון – מי שעימה ראה עצמו מקים את ביתו – לא הבינה מהיכן הגיע לו הרעיון. "ביום חמישי אחד, הגעתי הביתה עם מיחם ופלטה. במקום לברוח, שזה היה הדבר הטבעי לעשות", הוא צוחק, "היא החליטה שהיא רוצה להבין מה גורם לבן אדם נורמלי, הגיוני ורציונלי לקבל על עצמו כל מיני מצוות ואיסורים.

"היא התחילה לבוא לשיעורים, וגילתה שחלק מהנושאים מדברים גם אליה. בהדרגה היא הגיעה למסקנה שהיא מוכנה להתחתן איתי, אם כי לא הייתה בעניין של לשמור מצוות". בהמשך מצאה גם שרון את דרכה ליהדות, וכיום בני הזוג מנהלים בית תורני.

"האתגר המרכזי שלי התבטא בכך שלא היה לי מדריך. עשיתי תהליך תשובה די עצמאי, ובשנים הראשונות לא הרגשתי נוח באף קבוצה. היו לכך חסרונות, כי זה באמת היה מורכב. אבל מצד שני העצמאות אפשרה לי להיות מחובר להרבה מאוד 'תורות'. בפרספקטיבה של היום, קיבלתי עושר יהודי ותורני רחב וחיבור להרבה רבנים".

בשנותיו הראשונות בתשובה, עבד יהב בחברת הייטק. הוא נהג להדפיס מדי שבוע דבר תורה מאתר "אש התורה" ולתלות במטבחון. "שבוע אחד הייתה לי נסיעת עבודה ללונדון. כשחזרתי, שמעתי שני חבר'ה עומדים במטבחון ואחד אומר לשני: 'אני רואה שהדף כאן נשאר כמו בשבוע שעבר. מעניין מה קרה, בדרך כלל הוא מוחלף בכל שבוע'. קלטתי שמישהו באמת קורא את הדף".

משפחת יהב

"השיפוטיות מגיעה מכל המגזרים"

כמה שנים לאחר שחזר בתשובה, החליט יהב לעשות הסבת מקצוע. הוא עזב את תחום ההייטק, וחיפש איך להגשים את חלומו – עריכת ספרים. במסגרת מאמציו הוא שלח בקשות לכל הוצאות הספרים בארץ. "מכל המיילים ששלחתי, רק אחד חזר אליי – אורן מס מהוצאת ראובן מס, ה' ישמור אותו". יהב התחיל את צעדיו הראשונים בתחום, ובעזרת "שליחים טובים", כהגדרתו, התקדם והתמקצע.

את ספרו הראשון, "רק מתעניין", הוא כתב כאשר כבר הייתה לו יד ורגל בכתיבה. בספר הוא הוריד לכתב את מה שהיה חסר לו כבעל תשובה טרי. הוא פירט מושגים בסיסיים במילים פשוטות – החל מהרקע, דרך הטעם ועד לרמת הפרקטיקה והביצוע. ספרו השני יוצא לאור בימים אלו. הפעם לא מדובר בספר עיוני, אלא בספר עלילתי.

בחיי היום-יום שלך אתה עוסק בעיקר בקודש. מה מביא איש רוח, שמלמד בישיבה, לכתוב ספר עלילה?

"אני כל הזמן חושב על דרכים להנגיש תוכן לאנשים. כשהסתכלתי על העולם, ראיתי שמה שמעניין הרבה אנשים זה 'נטפליקס' וסדרות. אלו הנושאים שכל הזמן מדברים ועוסקים בהם – אפילו באתרי החדשות. הסיבה היא שכאנשים, מה שבאמת מרתק אותנו, וגם אותי ברמה האישית, אלו סיפורים.

"כשהבנתי את זה, חיפשתי דרך לפצח את הקוד שהופך את הסיפורים לקדושה. הרב קוק כתב, שחלק מתורת ארץ ישראל היא היכולת לעשות לקב"ה 'דירה בתחתונים'. להפוך את מה שנראה לנו תחתון, להעלות אותו לקודש ולתת לו ערך מוסף".

יהב לקח את הפרויקט ברצינות. הוא נרשם לסדנאות ולקורסי כתיבה, הזמין ספרים מקצועיים והתמקצע בתחום הפרוזה עד שהרגיש בשל לכתיבת הספר.

"כתבתי על שני אנשים שהם מאוד שונים זה מזה. אחד מהם הוא בחור צעיר, שקצת מזכיר לי את עצמי כשהייתי בגילו. הוא מתחיל לגלות את היהדות לאט-לאט, תוך כדי שסביבו מתחוללת דרמת פשע. במקביל, ישנו בחור חרדי, חוזר בתשובה, שנקלע לסיטואציה של השחתת ספר תורה בשכונת ילדותו בצפון תל אביב. הוא מתבקש על ידי הרב לפתור את התעלומה הזאת. במהלך הספר, שני הסיפורים הולכים ומתקרבים.

"אנחנו מאוד שופטים על פי החיצוניות – הוא כזה, היא כזאת, היא לבושה ככה וכולי. השיפוטיות מגיעה מכל המגזרים. קראתי לספר 'אל תראו אותי ככה', כי הוא בא להראות את מאחורי הקלעים. יש הרבה מעבר למה שנראה לנו בעין". הוא מוסיף כי הספר בא לתאר גם את עולמם של החוזרים בתשובה, כולל האתגרים וההצלחות.

יהב במהלך שיעור

"לא להתכחש לטוב שבעברך"

עולמם של בעלי התשובה הינו נושא שקרוב לליבו של יהב. "אני חוקר את הנושא כבר הרבה שנים, ובעיניי הוא לא מספיק מדובר. החוזרים בתשובה של הדור הקודם עזבו במסירות נפש את כל החיים הקודמים – כולל המשפחה והמקצוע – ופשוט התמסרו לחיי תורה ומצוות באופן מעורר השתאות.

"עם זאת, תהליך כזה, של 'קריעה' של המקום ממנו באת, מגיע עם מחירים לא פשוטים. מחיר אחד מתבטא בתופעת הנשירה בקרב בני הדור השני. מחיר נוסף הוא הוויתור האישי על הרצונות, על האותנטיות ועל השאיפות האישיות. בין היתר, יש את משבר 15 השנה".

מה פירוש "משבר 15 השנה"?

"מושג ששמעתי מהרב עופר גיסין והרב דן טיומקין. הם הקימו ארגון שנועד לתת מענה לאתגרים המלווים בעלי תשובה".

יהב מסביר שלחוזר בתשובה יש "גרסא דינקותא" משלו: עולם אישי של זיכרונות, תרבות, מוזיקה ותפיסת עולם. בעבר הייתה נטייה למחוק את הרקע האישי, אבל הזיכרונות צפו במלוא עוצמתם בהמשך.

"פתאום הוא רואה את אחיו הקטנים מתפרנסים פי כמה ממנו, קונים בית וטסים לחו"ל. או שלעיתים צצות לו בעיות בשלום בית על רקע פרנסה. הקשיים הללו מובילים לבעיות בעבודת ה', לשאלות ולתהיות. לצערי, היו לא מעט אנשים שגם עזבו את היהדות אחרי הרבה שנים".

ומה הפתרון לכך?

"המשבר קורה כשאתה שוכח את עצמך בדרך. חלק ממה שאני עושה ביום-יום זה ללוות חוזרים בתשובה. אני כל הזמן מדגיש להם לא לשכוח את עצמם. ה' לא שם אותך איפה שאתה בטעות. המסלול שעברת הוא מה שהיית צריך לעבור, ויש הרבה דברים טובים בעבר שלך. לא צריך להתכחש להם. אם תקפוץ מהר מדי למים, אתה פשוט תימחק. ואם תימחק – ודאי שלא תהיה עובד ה'".

בשיעור ב"נהורא"

"תנו לעם שלי לדעת"

בשלוש השנים האחרונות, יהב משמש כמנהל תוכן בתוכנית VLU. קהל היעד הוא מנהלים ויזמים צעירים: הייטקיסטים, מתכנתים, אנשי כספים, עורכי דין ותעשיינים.

"התוכנית משלבת תובנות מעולם הניהול והתיאוריה הניהולית הכי מתקדמת שיש, לצד תובנות מחוכמת היהדות. אנחנו מדברים על הצלחה עם משמעות, שהיא מעבר להצלחה החומרית בלבד. קהל היעד שלנו הם בעיקר מנהלים ומנהלות בתחילת דרכם, וללא רקע קודם ביהדות".

הלכתם על קהל יעד לא פשוט – קהל חריף ומתוקשר, שצריך אומץ רב על מנת להתעסק איתו.

"נכון מאוד. אני חושב שאחד הדברים המדהימים ב-VLU הוא בכך שהצלחנו לייצר שפה שמצד אחד לא שיפוטית, אבל גם לא מתנצלת. אנחנו מביאים את הדברים כהווייתם – מבלי להטיף, ומבלי לכפות על אף אחד. פשוט מנגישים את חוכמת היהדות לקהל שלנו". יהב מוסיף שהתוכנית כרוכה בתשלום גבוה, מה שמוכיח על רצינות כוונותיהם של המשתתפים.

"אני חושב שההצלחה של מאות בוגרים, והביקוש האדיר לתוכניות שלנו, מראים שהצלחנו לפצח פה משהו שהחברה הישראלית ממש מחפשת".

לקראת סיום השיחה, יהב אומר: "בשנתיים האחרונות אני מרגיש שהחברה הישראלית עוברת מהפך של ממש, ואנחנו עומדים בפני גל תשובה גדול. עולם התשובה החדש שונה ממה שהכרנו עד היום. זו תשובה שהיא הרבה יותר צעירה בגילאים והרבה יותר פתוחה לעולם. אלו לא אנשים שעוזבים את הכול והולכים למאה שערים.

"במובן מסוים, היהדות חזרה להיות טרנדית. אני חושב שזה מקסים, אבל שזה לא יכול להישאר שם. אנחנו צריכים למצוא את הדרכים להנגיש ולהוסיף עוד ידע והבנה, כך שיהיה כאן משהו עמוק ועשיר. שזה לא ייתקע רק במסורת ופולקלור.

"על משקל הסיסמה הידועה 'שלח את עמי' (Let my people go), לרב עדין שטיינזלץ זצ"ל הייתה סיסמה דומה. הוא היה אומר: 'תנו לעם שלי לדעת' - Let my people know. תנגישו לאנשים את הכלים ואת החוכמה שיש לנו ביהדות. לדעתי, בדור שלנו כל אדם שיודע להעביר שיעור צריך לפתוח כזה ולהתחיל ללמד".