מבקר המדינה: שליש מהאזרחים אינם מוגנים כראוי מפני טילים - כולל בבתי ספר ובבתי חולים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מיוחד, ממנו עולה כי כשליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים כראוי מפני טילים. על פי הדו"ח, כ-3.2 מיליוני תושבים הם ללא מיגון ראוי, בהם כ-42 אלף תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 קילומטרים מהגבול עם סוריה ולבנון.

המבקר ציין בדו"ח כי ישנם פערי מיגון מהותיים גם בבתי החולים. הנתונים מגלים כי כ-56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח הם ללא מיגון. ב"מרכזי-על" הקרובים לגבול, 56% מחדרי הצנתורים ודימות כלי דם הם ללא מיגון.

כזכור, במהלך המלחמה בתי חולים העבירו מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים. עם זאת, לפי הדו"ח, לחלק מבתי חולים אין חניונים מוגנים כאלה, וגם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', אינם מוגנים תקנית".

אנגלמן קבע כי "מלחמת חרבות ברזל ומבצע 'עם כלביא' המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים".

כזכור, במהלך מבצע "עם כלביא", ספג בית החולים סורוקה שבבאר שבע את אחת הפגיעות הקשות ביותר במלחמה. טיל איראני פגע בו פגיעה ישירה, שהרסה בניין שלם. הממשלה אישרה לפני כחודשיים תקציב של כ-360 מיליוני שקלים שקלים לשיקום בית החולים. למרות הקצאת התקציב, בסורוקה יצטרכו להשלים את יתרת הסכום הדרוש מתרומות, ביניהם: תרומת ענק על סך 100 מיליוני דולרים של הפילנתרופ היהודי סילבן אדמס.

באשר לבתי הספר, מצא המבקר ליקויים בכך שמשרד החינוך טרם השלים הכנת תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום למידה דיגיטלית מרחוק. בדו"ח צוין כי מערכת החינוך אינה מוכנה להתמודדות עם איום של טילים ורקטות: "מסקר שערכנו עלה כי בקרוב ל-40% מבתי הספר שנדגמו - לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים, וכי יותר מ-466 אלף תלמידים שהו בבית הספר באופן יום-יומי ללא מיגון תקני. כך גם ל-2,548 מתוך 5,530 מעונות היום (46%) לא היה מיגון תקני בשנת תשפ"ד".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדו"ח: "משרד הבריאות ממשיך ופועל באופן שוטף לצמצום פערי המיגון ולהגנה מרבית על המטופלים והצוותים הרפואיים, בהתאם ליכולות ולתיעדוף הנדרש במציאות מורכבת זו. המשרד מברך על עיסוק המבקר בנושא חשוב זה".

תגובת דובר צה"ל: "פיקוד העורף פועל כל העת לחיזוק אמצעי המיגון של תושבי מדינת ישראל, תוך למידה והשתפרות. ככלל, האחריות למיגון חלה על בעל הנכס. האחריות לבקרה, לתחזוקה ולאכיפה על מקלטים ציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, זאת על פי חוק ההתגוננות האזרחית. לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים".

"בנושא מיגון בתי חולים, פיקוד העורף, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, גיבשו מסקנות והפיקו לקחים במהלך המלחמה בנושא מיגון בתי חולים. נעשית עבודה על תיקון החקיקה והתקנות בנושא. האחריות להקמת מיגון בנכס מוטלת על בעליו. לפיכך, פיקוד העורף אינו אחראי על מיגון מוסדות הבריאות, תפקידו נוגע לאישור תוכניות המיגון, בטרם ביצועו כפי שנקבע בחוק ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מפיץ מדיניות התגוננות ייעודית למוסדות בריאות, הקובעת מספר מדרגים להתנהלות בעת התקפה. בנוסף, פיקוד העורף מקיים אימונים ותרגולים כחלק מתוכנית סדורה בבתי חולים על מנת לתרגל הגעה בזמן הנדרש למרחבים מוגנים ולהציל חיים".

"בנושא היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמה, פיקוד העורף הוא הגורם המוסמך לקבוע מדיניות התגוננות ולתת הנחיות מצילות חיים לאוכלוסייה, בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה. בכלל זה, מוסמך פיקוד העורף לאסור או להגביל פעילות חינוכית, בהתאם להערכת המצב המבצעית העדכנית, שמתקיימת מעת לעת".