6 מצוות שאפשר לקיים בלי לזוז מהספה

לא כל עבודת ה' נעשית בבית הכנסת, ולא כל מצווה דורשת מעשה גלוי לעין. יש שש מצוות יקרות, תמידיות, שמתרחשות במקום הכי פנימי שלנו - במחשבה ובלב. הן מלוות את האדם בכל רגע מחייו, בשגרה ובשקט, בשמחה וגם בהתמודדות, ופותחות פתח לחיבור פשוט ועמוק עם הקב"ה. ההיכרות איתן מזמינה אותנו לעצור לרגע, להתבונן פנימה, ולגלות שעבודת ה' אמיתית יכולה להתחיל דווקא מהמקום הכי נגיש - התודעה והלב - ולהפוך כל רגע קטן להזדמנות של קדושה.

שש מצוות אלו הן מצוות מן התורה שניתן לקיימן בכל זמן ובכל רגע, ללא תלות במקום או בנסיבות. ייחודן בכך שאינן דורשות עשייה מעשית בפועל, אלא מתקיימות בכוח המחשבה וההתבוננות בלבד. את סידורן של מצוות אלו העלה לראשונה ספר החינוך, ודבריו הובאו והודגשו על ידי רבים מגדולי ההגות וההלכה בדורות שלאחריו. כך נכתב בהקדמה לספר החינוך: "שש מצוות - חיובן תמידי, לא ייפסקו מעל האדם אפילו רגע אחד כל ימיו".

אלו המצוות:

1. אמונה בה'

מצווה זו מתקיימת ברגע שבו האדם עוצר לרגע ומפנה את מחשבתו להכרה פשוטה וברורה: יש בורא אחד לעולם, והוא זה שמחיה, מנהיג ומשגיח על כל פרט במציאות - על העולם כולו וגם על חייו האישיים. זוהי אמונה חיה, לא רעיון מופשט, אלא ידיעה פנימית שהקב"ה נמצא כאן ועכשיו, רואה, שומע ומלווה.

לדוגמה, אדם נתקל בקושי, בעיכוב או באתגר לא צפוי. במקום לכעוס או להתייאש, הוא אומר לעצמו בלב: הקב"ה מנהיג את המציאות, זה לא מקרה, ויש כאן רצון והשגחה. במחשבה הזו בלבד - של אמון, הכרה וקבלה - הוא מקיים את מצוות האמונה בה׳, גם בלי לומר מילה ובלי לעשות פעולה.

כך כותב בעל ספר החינוך: "להאמין שיש א-לוה אחד בעולם שהמציא כל הנמצאות ומחפצו, ורצונו הוא כל מה שהוא עכשיו ושהיה ושיהיה לעדי עד, ושהוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו התורה, וזהו מצוות עשה שכתוב: 'אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ופירושו: תדעו ותאמינו שיש לעולם א-לוה המשגיח שהרי הוצאתיך מארץ מצרים".

הרב זמיר כהן - כיצד כרטיס אשראי שלא עובד, גרם לזכייה של 50 אלף דולר?

2. לא יהיה לך אלוהים אחרים

מצווה זו מתקיימת כאשר האדם מיישב בליבו מחשבה פשוטה וברורה: אין שום כוח עצמאי בעולם מלבד ה' יתברך. לא מזל, לא כוכבים, לא אנשים חזקים, לא מערכות ולא “כוחות הטבע” - כולם פועלים אך ורק מכוח רצונו. האמונה האמיתית אינה רק להודות שה' שולט על הכול, אלא לדעת שהוא עצמו מנהיג את המציאות ישירות, בלי מתווכים ובלי שותפים.

לדוגמה, אדם מצליח בעסקה, מקבל קידום או פוגש אדם שעוזר לו מאוד. במקום לייחס את ההצלחה ל"מזל טוב", לכישרון או ל"קשרים", הוא אומר בליבו: הקב"ה הוא שנתן את ההצלחה, והאדם שמולי הוא רק שליח. במחשבה הזו, של ייחוס מוחלט לבורא, הוא מקיים את מצוות "לא יהיה לך א-להים אחרים על פני".

כך נכתב בספר החינוך על המצווה: "שלא נאמין בשום א-להים זולתו שנאמר: 'לא יהיה לך א-להים אחרים על פני'. ואפילו מודה שהקב"ה שולט על הכל, רק שידמה בדעתו שמסר הנהגת העולם למלאך או לכוכב, הרי זה מודה בעבודה זרה ועובר על: 'לא יהיה לך א-להים אחרים על פני'. אלא יאמין שהקב"ה בעצמו ובכבודו משגיח בכל העולמות, ואין לשום נברא כוח לעשות דבר בלתי רצונו, ולכן נקרא הקב"ה אלוקי הא-להים".

3. ייחוד ה'

מצווה זו מתקיימת כאשר האדם מפנים בליבו שהקב״ה הוא אחד ויחיד באמת - לא רק שאין עוד מלבדו, אלא שכל הכוחות, האירועים והמציאויות בעולם נובעים ממנו בלבד. אין ריבוי הנהגות, אין כוחות נפרדים, ואין שותפות כלשהי בהנהגת המציאות. הכול — מאותו מקור אחד, מאותו רצון אחד.

כך כותב בעל ספר החינוך: "לייחדו. שנאמר: 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'. ופירושו: שמע ישראל ודע, כי ה' שהיווה את הכל ברצונו והוא אלוקינו המשגיח בכל העולמות - הוא ה' אחד בלי שום שיתוף".

4. אהבת ה'

מצווה זו מתקיימת כאשר האדם מכוון את מחשבתו וליבו לאהבה אמיתית לקב״ה - אהבה שנולדת מתוך היכרות. ככל שאדם מתבונן בדברי התורה, לומד ומעמיק בגדולת הבורא ובחסדיו, כך מתעוררת בליבו אהבה טבעית אליו. אהבת ה׳ איננה רגש רגעי בלבד, אלא בחירה פנימית להעמיד את הקשר עם הקב״ה במרכז החיים, ולראות בכל שאר הטובות - עושר, כבוד והצלחות - דבר משני ביחס לקרבתו יתברך.

גם מחשבה פשוטה של הערכה, געגוע או רצון להתקרב - כמה טוב לי להיות קשור לה׳, כמה משמעות יש לחיים עם תורה - היא קיום שקט ועמוק של מצוות אהבת ה׳.

כך נכתב על המצווה: "לאהוב המקום ברוך הוא, שנאמר: 'ואהבת את ה' אלקיך'. וכיצד יגיע האדם לאהבה הוא על ידי התורה וכפי שנאמר בספרי: 'לפי שנאמר ואהבת, איני יודע כיצד לאהוב את המקום ת"ל: 'והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך', שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם'. כלומר, שעל ידי ההתבוננות בתורה יכיר את גדולתו של הקב"ה שאין לו ערך ולא קץ ותתיישב האהבה בליבו בהכרח".

מוסיף בעל ספר החינוך: "ועניין המצווה, שיראה האדם לשים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת השם יתברך, ויעריך בליבו כי כל מה שיש בעולם מעושר ובנים וכבוד - הכל הוא כאין נגד אהבתו יתברך, וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה למען ישיג ידיעה בה'. והקובע את מחשבתו בעניינים הגשמיים ובהבלי העולם שלא לשם שמים, רק להתענג ולהשיג כבוד - ביטל עשה זו ועונשו גדול".

5. יראת ה'

המצווה התמידית החמישית היא יראת ה'. כך כותב בעל "ספר החינוך" על מצווה זו: "להיות יראת השם יתברך על פניו תמיד לבלתי יחטא, ועל זה נאמר: 'את ה' אלקיך תירא'. ומי שבא דבר עבירה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל ליבו באותו הפרק שהקב"ה משגיח בכל מעשי בני אדם, אף אם יהיו במחשך מעשיהם, וישיב להם נקם לפי רוע המעשה, וכדכתיב: 'אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה'".

6. לא תתורו

מצוות "לא תתורו" הינה המצווה התמידית השישית, וכך מקיימים אותה: "שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם', ואמרו חכמים: 'אחרי לבבכם' - זו אפיקורסות, 'ואחרי עיניכם' – 'זו זנות'. ובכלל אפיקורסות הוא כל מחשבות זרות שהם היפך דעת התורה, ובכלל זנות הוא מי שהוא רודף אחר תאוות העולם מבלי שיכוון בהם כלל לכוונה טובה, כלומר שלא יעשה אותם כדי שיעמוד בריא ויוכל להשתדל בעבודת בוראו, רק כוונתו תמיד להרבות תענוגים גדולים לנפשו".

6 המצוות התמידיות מזכירות לנו שעבודת ה' חיה ונושמת בכל נשימה, מחשבה והתבוננות. הן פותחות בפני כל אדם שער פשוט אך עמוק לחיבור מתמיד עם הקב״ה - בלי תנאים, בלי מאמץ חיצוני ובלי תלות בזמן או במקום. ההיכרות איתן משנה את נקודת המבט על היומיום: רגעים שקטים הופכים להזדמנות, מחשבה הופכת למצווה, והלב נעשה מקום של קרבה. מי שבוחר להכניס את שש המצוות הללו אל תודעת חייו, מגלה שעבודת ה' הינה הזדמנות לצבור בכל יום ויום אינספור זכויות נצחיות.

הרב זמיר כהן - הסגולה שכל יהודי חייב לדעת: