דודו כהן
תספורות נגד ההלכה? תלמדו משמעון הספר
יותר ויותר צעירים מאמינים מסתפרים באופן אסור לפי ההלכה, וזה הזמן ללמוד ממי שמוסר נפש דווקא בכיוון השני
- דודו כהן
- פורסם י"ב טבת התשפ"ו

יש מעט מאוד דברים שמכניסים אותי לחרדה של ממש - פטירה של אנשים קרובים, שריפה שתכלה את כל המזכרות שלי, היום שבו עלית תפסיק לייצר טורטית וגם היום שבו שמעון אפרגן, הספר שלי, יצא לפנסיה. עם כל הכבוד לספרים אחרים – אנה אלך ואנה אבוא? היכן אסתפר? סתם אכנס למספרה כאילו כלום, מבלי שמכירים אותי, ואבקש להסתפר? לא נשמע הגיוני. בכל זאת, 25 שנים של תספורות נאמנות וכשרות לא הולכות ברגל. תחשבו מה היה כאן לפני 25 שנים: אהוד ברק היה ראש הממשלה, הסמארטפונים טרם הומצאו, אני הייתי חייל בטלן בפיקוד צפון ואפילו לטורטית היתה עטיפה קצת שונה. מאז עברו מים רבים בנהר, עברתי דירות, נולדו לי ילדים, עברנו קורונה ומלחמה – אבל דבר אחד נותר איתן ללא שינוי: התספורת, אחת לחודש וחצי בערך, אצל שמעון אפרגן, יהודי יקר שקשה לתאר במילים את יראת השמים שלו.
צעירים רבים מסתפרים כיום בסגנון "מולט", כלומר אורך אפס או קצוץ מאוד בצדדים, דווקא במקום שבו לפי ההלכה צריכים להשאיר שיער באופן ניכר. עזבו את זה שמדובר בעדריות מאוסה, עזבו את זה שבעוד 20 שנה אותם צעירים יסתכלו בתמונות מהיום וישאלו את עצמם "מה חשבתי לעצמי?!" – בשורה התחתונה מדובר באיסור הלכתי מפורש. אני אישית קראתי לזה כל השנים בשם "תספורת חמור", בגלל הדמיון לשיער החמור. דאגתי למיתוג הזה אצלי בבית בעיקר מול הילדים, עד לרמה שבה רק לפני כמה שנים הופתעו ילדי התמימים לגלות שהעולם כולו לא קורא לתספורות עם הקרחת או הקצוץ בצדדים בשם המיתולוגי "תספורת חמור", אלא שמדובר בהמצאה משפחתית של הקופירייטר המחונן שעונה לשם אבא.
נחזור לשמעון הספר. כשתיכנסו למספרה שלו במרכז קריית שמונה, תבחינו מיד באווירה השונה. תמונות צדיקים על הקירות, ספרי יהדות על השולחן (כולל "50 מפתחות"! הנה עוד שיווק סמוי), וברקע פיוטים או שיעור של הרב אייל עמרמי. ויש עוד משהו שונה מרוב המספרות שיצא לי להכיר: אין לשון הרע! אין גם דיבורים בטלים. שמעון מקפיד להרביץ תורה בכל מסתפר, הודף בעקשנות כל דיבור שלילי, מתעקש לדבר טוב על כל אחד, משתף באתגרים שהוא עובר (והוא עובר), ובקיצור – הרבה פעמים אני יוצא ממנו כאילו יצאתי משיעור תורה. המון חיזוקים, המון אופטימיות, המון קדושה. לא פלא שגם בתקופה שבה היינו מפונים מקריית שמונה במהלך המלחמה, הקפדתי להסתפר אצלו, כיוון ששנינו התגוררנו בירושלים. הרי לא מוותרים בקלות רבה כזו על ספר נדיר. והוא נדיר גם בגלל הקבלה שלקח על עצמו אי שם לפני כמה עשורים: להפסיק לספר נשים, וגם להימנע מתספורות שלא לפי ההלכה. זה פגע בהכנסות שלו, אבל אין מאושר ושמח ממנו. היום, אם יגיע אליו צעיר עם בקשה לתספורת חמור (סליחה, מולט) הוא יציע לו תספורת בחינם – ובלבד שלא לעבור על ההלכה.
במספרה תלוי שלט גדול על חמש המצוות שאפשר לעשות בכל תספורת. קיבוצניקים רחוקים כבר התחזקו דרכו, אנשים מגיעים אליו לעתים שפופים ויוצאים מחויכים, ובקיצור, הוא עסוק בעיקר בהפצת אור.
בעיני, כל יהודי מאמין שבכל זאת נופל באיסור החמור של "לא תקיף" צריך ללמוד משמעון אפרגן, שמוסר נפש כפשוטו כדי לא לחטוא ולהחטיא. בכל הליכה לספר צריכים להבהיר לו בצורה הכי ברורה מה מותר ומה אסור בתספורת, כדי שלא תצאו מהמספרה עם הרבה ייסורי מצפון וחמישה איסורים שמרחפים מעל הראש. אל תגידו "אבל הספר שלי מכיר את ההלכות", "אבל הספר שלי דתי לשעבר" נתקלתי במספיק פעמים שבהן התספורת היתה לחלוטין נגד ההלכה, אף על פי ש"אמרתי לו שישמור על ההלכה". חפשו את שמעון הספר שלכם, שם קוד. הוא נמצא בכל עיר. איש מקצוע צנוע, כזה שמקפיד לספר לפי ההלכה ומוסר נפש, כפשוטו, כדי לא להחטיא אף אחד. לכל אחד מגיע שמעון הספר משלו. ואם לא מצאתם, אולי תתפלאו, אבל נסיעה קלילה לקריית שמונה עדיין לא הרגה אף אחד.




