ראי לנשמה: דקה אחת ביום יכולה לשנות את כל הקשר שלכם עם הילדים

בעולם עמוס הסחות דעת ורעשי רקע, דבר פשוט כמו מבט בעיניים הפך לפעולה כמעט נדירה. אנחנו מדברים עם הילדים תוך כדי סידור, בישול, נהיגה, ובטוחים שהם מבינים שאנחנו מקשיבים. אבל עבור ילד, הקשבה אמיתית מתחילה קודם כול דרך מבט בעיניים.

הילדים שלנו מבינים פשטות ועבורם גם דקה אחת של נוכחות ותשומת לב, שמוקדשת כולה רק להם, עושה את ההבדל. לרוב האפקט של זה חזק אפילו יותר מעוד שיחה ארוכה שמתנהלת בחצי קשב.

למה זה כל כך משמעותי עבור ילדים?

ילדים בודקים כל הזמן האם הם חשובים עבורנו. לא במילים, אלא בתחושה. כשאנחנו עוצרים, מתכופפים לגובה שלהם ומביטים להם בעיניים, אנחנו משדרים מסר פשוט וברור: אני כאן, אתה חשוב לי, מה שיש לך לומר מעניין אותי.

המבט הזה מחזק בילד את הביטחון העצמי, גורם לו פחות להשתולל או לנקוט בפעולות שליליות לצורך תשומת לב, ומעודד אותו לשתף באמת - גם בדברים קטנים  וגם בדברים שקשה להם להגיד.

נכון שלא תמיד יש לנו זמן לשיחות עומק. החיים עמוסים, וההורות מתרחשת תוך כדי. אבל המבט בעיניים, אפילו לדקה אחת לפני השינה, אחרי הגן, בדרך לבית הספר – הוא אלמנט חשוב לחיזוק הקשר הרגשי בין ההורה לילד. עבור הילדים זו הוכחה שאין זמן מתאים לקשר, אלא הכל עניין של נוכחות - וזו יכולה להתרחש בכל עת. התוצאה היא ילד רגוע וקשוב יותר, ויצירת קרבה אמיתית שאין לה תחליף.

כששיחות מתנהלות בלי קשר עין, ילדים עלולים לחוות תחושת פספוס. הם מרגישים שמדברים לידם ולא איתם. לפעמים זה מתבטא בהסתגרות, ולפעמים דווקא בהשתוללות והרעשה יותר מהרגיל, הפרעות או קריאות חוזרות. כל אלו הם ניסיון נואש של המתוקים שלנו להרגיש שאנחנו רואים ושומעים אותם באמת. זה לא דורש מאיתנו הרבה. מספיק לבחור רגע אחד: כשהילד מספר משהו חשוב, כשקורה קושי או תסכול, לפני פרידה בבוקר, לפני השינה - פשוט לעצור את כל מה שאתם עושים, להביט בעיניים ולהיות נוכחים ברגע באמת.