אסירים ביטחוניים שריגלו עבור איראן מגישים עתירות בדרישה לשיפור בתנאים

בשנתיים האחרונות נעצרו על ידי שב"כ עשרות ישראלים בחשד למעורבות בריגול למען איראן.  בכאן חדשות פורסם הבוקר (רביעי) כי אותם אסירים מציפים את מערכת המשפט בגל עתירות העוסקות בתנאי כליאתם.

האסירים מוחזקים בכלא כלא דמון שבהר הכרמל, באגף נפרד ומוגדרים כאסירים ביטחוניים. סיווג זה משליך באופן ישיר על שגרת יומם: יציאה לחצר נפרדת משאר אסירי הכלא למשך שעה אחת בלבד ביום, ניתוק מוחלט מאסירים אחרים, היעדר שיחות טלפון ומניעת מפגשים עם בני משפחה. פגישותיהם היחידות מתקיימות עם עורכי דינם, ורק בין כותלי הכלא.

בעת האחרונה נרשמה עלייה חדה במספר העתירות שמגישים האסירים. בין הדרישות: הכנסת ספרי קודש נוספים לתאים, הגדלת סכום הקנטינה, אפשרות לבשל אוכל עצמאי בתא והארכת זמן השהייה היומי בחצר.

מקרה חריג הוא של האסיר מוטי ממן, שהורשע במגע עם סוכן חוץ ובכניסה למדינת אויב, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר. ממן עתר בדרישה לשנות את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי, אולם עתירתו נדחתה על הסף.

בעתירה אחרת טען אסיר כי זכותו הבסיסית למים חמים נפגעה, לאחר שמשך הזמן לכך הוגבל לשבע דקות ביום בלבד. בנוסף ביקש להכניס לתאו שורה ארוכה של חפצים, בהם עטים, דפים, מזרן, כרית, שולחן וכיסאות, לצד מכשירי חשמל כמו רדיו ורדיאטור, ואף כיכר לחם וממרח שוקולד.

בשירות בתי הסוהר מתייחסים לעתירות בחשדנות, ורואים בהן לעיתים ניסיון להעברת מידע רגיש. מהאגף המשפטי של שירות בתי הסוהר נמסר כי "השירות מתמודד דרך קבע עם עתירות של עצורים ובוחן כל אחת מהן לגופה באופן ענייני ומקצועי. במקרים רבים, בתי המשפט מורים על דחיית העתירות משום שהן לא מצביעות על פגיעה בזכויות, אלא על ניסיון לעקוף את המגבלות שנועדו לשמור על ביטחון המדינה והציבור".

על אף שעשרות עתירות שהוגשו בשנה האחרונה נדחו על הסף, כל הליך כזה מחייב התעסקות של גורמים רבים בשב"ס ובמערכת המשפט. כבר ביום ראשון הקרוב צפוי בית המשפט לדון בתשע עתירות שונות שהגיש אסיר אחד בלבד.

בשב"ס הגיבו: "המשילות הכליאתית שלנו בסופו של דבר נבחנת בדיוק ברגעים האלה, ביכולת שלנו לשמור מצד אחד על הזכויות, אבל מצד שני להציב גבולות ברורים שנועדו לשמור ולהבטיח שההליכים המשפטיים לא יהפכו בסופו של דבר לכלי להעברת מסרים או לפגיעה בביטחון המדינה".