למה הבית מרגיש עמוס גם כשמסודר? המוח אחראי לזה

כולנו מכירים את הרגע הזה שבו סיימנו לסדר, לנקות, להחזיר כל חפץ למקומו ועל פניו, הבית נראה מסודר, אבל במקום להיות רגועים ולנוח, אנחנו מרגישים שמשהו לוחץ עלינו. משהו מרגיש לנו עמוס.

למה זה קורה, ואיך אפשר להתגבר על זה? אז זהו, שזה כנראה קשור לדפוסים המחשבתיים של המוח שלנו, והאופן שבו הוא מפרש את מה שהוא 'רואה'. 

מחקרים מראים כי המוח האנושי לא מודד סדר לפי ניקיון או ארגון, אלא לפי כמות המידע החזותי שהוא צריך לעבד. גם בית מסודר לחלוטין יכול להכיל עשרות גירויים קטנים מו צבעים שונים, טקסטורות מנוגדות, חפצים שאינם שייכים, מדפים פתוחים, תמונות, כיתובים. מבחינת המוח, כל אחד מהם הוא “משימה” קטנה שצריך לשים במקום, ומכאן גם תחושת העומס שנרשמת אצלנו, גם אם בפועל אין בלאגן. 

למה מדפים פתוחים מעייפים יותר מארונות סגורים?

מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית מראים שפריטים גלויים מפעילים את אזור הקשב במוח ללא הפסקה. מדף יפה ומעוצב עם חפצים אהובים עדיין דורש מהמוח לסרוק, לזהות, ולהחליט ש”הכול בסדר”. ארון סגור, לעומת זאת, מאפשר למוח לנוח.

זו הסיבה שבבתים “מעוצבים מדי” אנשים מדווחים לפעמים על עייפות לא מוסברת. לפעמים, התחושה שהבית עמוס לא קשורה למה שיש בו, אלא למה שעובר עלינו בתוכו. תקופות של לחץ, ריבוי משימות, חוסר שינה או עומס רגשי גורמות למוח להיות רגיש יותר לגירויים. מה שבזמן רגוע נראה נעים ומסודר, מרגיש פתאום “יותר מדי”.

הבית לא השתנה, אבל אנחנו כן.

למה צבעים ודפוסים משפיעים על התחושה?

מוח עייף מתקשה להתמודד עם ניגודים חזקים, הרבה צבעים ודפוסים חוזרים. גם אם הכול נקי ומאורגן, ריבוי צבעים, טקסטילים מודפסים, או קירות עמוסים בתמונות יכול ליצור תחושת עומס תודעתי, וזו הסיבה שבתים עם פלטת צבעים רגועה נתפסים כמרווחים יותר, גם אם הם קטנים.

איך יוצרים תחושת רווח בלי לשפץ או לזרוק חצי בית?

הכלל הראשון הוא שלא תמיד צריך פחות חפצים. לפעמים צריך רק לאזן את ה'רעש' שיש דווקא לעיניים ולא לאוזניים. להפחית פריטים על משטחים פתוחים כמו מדפים, לקבץ חפצים דומים, לבחור בצבע אחיד לחלל, להשאיר אזור ריק בכל חדר וכדומה. 

אפילו שינוי קטן כזה יכול להוריד עומס מהמוח ולהחזיר תחושת שקט.

בסופו של דבר, תחושת עומס היא איתות. המוח מבקש מאיתנו לעצור ולהתייחס למה שהוא צריך כרגע: פחות מידע, פחות להחליט, פחות גירויים. כשהבית נותן לו את זה הוא הופך ממקום שמעמיס למקום שמרגיע.