רגע לפני שאתה מבקש טובה ממישהו - כדאי שתדע את זה

כמה פעמים עמדת מול אדם שממנו קיווית לטובה - בוס, לקוח, קרוב משפחה - והרגשת שהוא זה שקובע אם תקבל או לא? כמה לילות נשארת ער, חושש שמילה של מישהו, החלטה שלו, מצב רוח שלו - ישנו את המציאות שלך? כולנו מכירים את הרגע שבו אנחנו “תולים” את התקווה שלנו בידיים אנושיות: מבקשים העלאה במשכורת, מבקשים עזרה, ניגשים בדחילו למי שנראה חשוב ומשפיע. ואז מגיעה התובנה שמטלטלת הכול: אולי כל מה שאנחנו חושבים שהאדם נותן - בכלל לא ממנו? אולי הכוח שאנחנו מייחסים לבני אדם הוא אשליה שנוח לנו להאמין בה? דווקא מתוך סיטואציות יומיומיות פשוטות מתגלה האמת הגדולה שרבנו בחיי מגלה - אמת שמסוגלת לשחרר את האדם מהפחד, מהתלות ומהרדיפה אחר כבוד ממקומות לא נכונים.

כך כותב רבנו בחיי בשער הביטחון: "ואילו השכילו והבינו כי אין ביכולתם ולא בכוחם לא לתת ולא למנוע אלא למי שגזר לו הבורא אצלם, לא היו מקווים לזולתו, ולא היה ראוי אצלם לכבוד אלא מי שיחדהו הבורא במעלות משובחות, ראוי בעבורן לכבוד הבורא יתעלה, כמו שכתוב (שמואל-א ב, ל): 'כי מכבדי אכבד'".

פירוש לב טוב:

"ואילו היה להמון העם שכל, והיו מבינים כי אין ביכולתם ובכוחם של העשירים לתת, רק למי שהבורא גזר שיתנו לו, ושאין ביכולתם ובכוחם לא לתת, רק למי שהבורא גזר שלא יתנו לו, אז היו תולים את תקוותם רק בד' ולא באף אחד חוץ ממנו, ולא היה ראוי בעיניהם לכבוד רק מי שמתבלט במעלות משובחות שד' נתן לו, אשר בגללן הוא ראוי שהבורא יתברך יכבד אותו, כמו שכתוב (שמואל-א ב, ל): 'כי מכבדי אכבד'".

מדבריו של רבנו בחיי עולה כי כל מה שנדמה ככוח אנושי הוא רק צל של הנהגה עליונה. כשאדם מפנה את מבטו מהבריות אל הבורא, הוא מגלה חירות פנימית חדשה: פחות פחד, פחות תלות, יותר שלווה וביטחון. די בהבנה אחת - כדי לשנות את כל הדרך שבה אנחנו רואים את העולם.

מה מרוויח אדם שבוטח בה'? הרב יגאל כהן בהרצאה מיוחדת: