ישראל בין המדינות המאושרות בעולם - אבל מה קורה לצעירים מאז המלחמה?

הפסיכולוגית הקלינית, פרופ' ענת שושני, מציגה נתונים מדאיגים ממחקר רחב שבוצע עם המרכז הישראלי להתמכרויות. לדבריה, באתר ישראל היום, "25% מהילדים ובני הנוער בישראל מציגים תסמינים חמורים של חרדה, דיכאון, תסמינים גופניים ותסמיני פוסט-טראומה". היא מציינת כי חשיפה לאירועים ביטחוניים הגבירה ב-88% את שיעור ההפרעות, וכי שעות המסך הגיעו לרמות גבוהות במיוחד בקרב צעירים.

לדברי פרופ' שושני, "אנחנו נמצאים ברמות הדיכאון והחרדה הגבוהות ביותר בישראל מאז תחילת האינתיפאדה, ולפי הנתונים - הדור הצעיר, הילדים ובני הנוער שלנו, נמצאים במצב הנפשי החמור ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל". המחקר מצא כי כ-80% מהנערים ממשיכים לשמור על קשר יומיומי עם הוריהם, מרכיב שאמור להוות מקור חוסן משמעותי.

שושני מזכירה ממצאים מתקופת הקורונה ומדגישה כי תמיכה משפחתית ושגרה קבועה עדיין חשובים, אך כבר אינם מספיקים לבדם. "הורים צריכים להתעניין, להיות נוכחים... כמה דקות קשב ביום לילדים, ביחד עם חום הורי ומגע חם, מגינים מפני תסמינים נפשיים", היא מסבירה. בזיהוי מצוקה נפשית, היא מציינת כי שינויי התנהגות חדים, ירידה בתפקוד, קושי בריכוז או התכנסות חברתית פתאומית הם סימנים שעלולים להעיד על בעיה.

כאשר נשאלה על הבדלים מגדריים, ציינה שושני כי בנות נמצאות כיום בסיכון גבוה יותר. "בנות מבלות יותר זמן ברשתות החברתיות ביחס לבנים, ומושפעות מהן יותר", היא אומרת. היא מוסיפה כי קיים פער בין המצוקה הגבוהה לבין דירוגה של ישראל כמדינה מאושרת. לדבריה, "אנחנו גבוהים בחרדה ובדיכאון, אבל מהמאושרים בעולם... החברה הישראלית חמה ותומכת, והערבות ההדדית פה היא מהגבוהות בעולם". לדבריה, גם בעת מלחמה נרשמה עלייה בתחושת המשמעות והנתינה.

בהקשר לאתגרי ההתמודדות, שושני מדגישה: "ככל שנחשפת וראית יותר - אתה פגיע יותר, סימפטומטי יותר". על הצורך ברפורמה כוללת היא אומרת: "כשבודקים את שיעור האנשים הסובלים מתסמינים קליניים, המספרים יכולים להגיע לכמעט רבע ממדינת ישראל... בעיות פסיכולוגיות לא מסתדרות מעצמן".