5 עובדות מעניינות על פרק ט"ז בתהילים

1. על פי מנהג יהדות ג'רבה ותוניס, מזמור זה הוא אחד המזמורים הנאמרים בשירה בבית הכנסת, לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, ומשמשים כהקדמה לתפילה. עם השנים המנהג התפשט גם לחלק מיהדות לוב ומרוקו.

2. מכתם לדוד הוא הראשון מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.

3. זהו אחד הפרקים הנאמרים באזכרה שנתית לנפטר, בבית העלמין.

4. בחלק מהקהילות נוהגים לומר מזמור זה בבית האבל.

5. פסוק ח' של המזמור הפך לביטוי ביהדות, שמדגיש את חובת האמונה ותפיסת ה' כנוכח בכל רגע. הרמ"א מצטט את המשפט בפתיחת הגהותיו לשולחן ערוך, והוא נפוץ כקישוט לבתי כנסת.

כוונת המילים "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" היא שיזכור האדם שה' רואהו בכל עת ובכל זמן, וכך יישמר מהחטא ויתנהג כראוי וכיאות לפני המלך. כך כותב הרמ"א בפתיחת השולחן ערוך: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדיבורו במושב המלך. כל שכן, כשישים האדם אל ליבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: 'אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' יתברך ובושתו ממנו תמיד".

הפרק המלא + ביאור

(א) מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי קל כִּי חָסִיתִי בָךְ.

ניגון לדוד, ה'! תשמור עליי, כיוון שרק אתה מסוגל לכך, כיוון שאני מצאתי מחסה בך, אני בוטח בך ולא במישהו אחר.

(ב) אָמַרְתְּ לַה' אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ.

אמרתי לה': אתה הוא ה', כלומר: הודית לה', אינך מוכרח לעשות את הטובות שאתה עושה לי. עשית לי הרבה מוד טובות שאינך מוכרח לעשות.

(ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.

הטובות שאתה עושה ראויים לאנשים הקדושים, שכל הצרכים שלי נעשים בזכותם ולא בזכותי.

(ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.

בניגוד לצדיקים, לרשעים שממהרים לרדוף אחרי העבודה הזרה, יהיה הרבה מאוד עצב,  לא אסיך יין לשם הקרבנות שלהם, משום שיש בכך איסור, וזה דומה לשפיכות דמים, ולא אוציא בשפתיי את שמות העבודה הזרה

(ה) ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי.

אני בוטח בה' בכל דבר שאעשה. שלושת המילים: "מנת", "חלקי" ו"כוסי" הם בעלי משמעות זהה שאומרת שה' הוא חלקו של דוד, כלומר, שהוא בוטח בה', אתה תומך בכך שאבטח בך, אתה הוא שגרמת לי להאמין בך.

(ו) חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי.

זכיתי שנפל לי חלק טוב ונעים: במקומות ובמידות. דוד אומר שהוא זכה להיות עבד ה', גם הנחלה שלי הייתה טובה, זכיתי לקבל חלק טוב מה' על ידי הכוונתי לביטחון בו.

(ז) אֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי.

אני אברך את ה' שייעץ לי לבחור לעבוד אותו ולבטוח בו, גם בלילות, כשהייתי לבד, התבודדתי, והייתי עסוק במחשבות מעמיקות, הכליות שלי ייסרו אותי כדי שלא אעזוב את הדרך של עבודת ה' וביטחון בו. הכליות הן המקום שבו האדם כביכול מתייעץ.

(ח) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט.

שמתי את כבוד ה' תמיד מולי, בכל מעשה שאעשה, בכל זמן ובכל מציאות, אזכור את ה', ה' תמיד נמצא לימיני, מסייע לי, ולכן לא אתמוטט.

(ט) לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.

כיוון שה' תמיד לנגדי, ליבי תמיד שמח, הכוונה לשכל, וגם הנשמה שלי שמחה. הנשמה היא הכבוד של הגוף, ודוד אומר שהוא בטוח שהנשמה תחזור אל בוראה לאחר המיתה, וגם לפני מיתתי, הגוף שלי ישכון לבטח, משום שה' תמיד יציל אותי.

(י) כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.

שהרי אני יודע שכל עוד שאלך בדרך הישרה ואעבוד אותך, לא תיתן לנפשי לרדת לקבר, אלא היא תעלה אליך ותדבק בך, וגם לא תתן לחסיד שלך, לי, לראות את הקבר.

(יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח.

אני מתפלל לפניך שתדריך אותי מהי הדרך הנכונה לזכות בה לחיי עולם הבא, על ידי שהנפש תיפרד מהגוף אזכה להית שבע בשמחה כשארה את שכינתך, ותמיד תהיה לי נעימות כשאראה את שכינתך.

מדרשים מעניינים מילקוט שמעוני

"כי לא תעזוב נפשי לשאול – כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, מאי טעמא כדי שלא יהא הוא בגיהנום ותלמידו בגן עדן, שנאמר: 'כי לא תעזוב נפשי לשאול', וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, מאי טעמא שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידו בגיהנם שנאמר: 'אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס לא יתמכו בו'".

הקב"ה נקרא חסיד שנאמר: 'כי חסיד אני נאם ה', ודוד קורא עצמו חסיד, שנאמר: 'שמרה נפשי כי חסיד אני לא תיתן חסידך לראות שחת'. אמר רב הונא בשם רבי אלכסנדרי כל השומע  קללתו ושותק נקרא חסיד, ודוד שמע קללתו ושתק לכך נקרא חסיד".

הרב יגאל כהן על הסגולה הטמונה בפסוק "שיוויתי ה' לנגדי תמיד":