עבודה, כביסה, סידורים - וזה נחשב מצווה? כן. 3 מילים מהתנ"ך מגלות איך

לעיתים נדמה לנו בטעות שעבודת ה' מתחילה ונגמרת בבית הכנסת - בתפילה, בלימוד, בשבתות ובחגים. אבל 3 מילים שמופיעות בספר משלי הופכות את כל התמונה על פיה: "בכל דרכיך דעהו". 3 מילים פשוטות, שעליהן, כך כותב הרב שלמה גנצפריד, "כל גופי תורה תלויים" ממש. המשמעות עמוקה הרבה יותר ממה שנראה במבט ראשון: גם במטבח, בנהיגה, בשיחה, בקימה בבוקר, בעבודה, באכילה, בשינה - בכל צעד קטן של חיי היום-יום - יש הזדמנות לעבוד את הבורא. כשאדם אוכל כדי שיהיו לו כוחות לעבודת ה', עובד כדי לפרנס בכבוד ולגדל ילדים לתורה, ישן כדי שיוכל לחשוב צלול ולפעול טוב - כל רגע הופך מצרכי גוף פשוטים למעשים של קדושה. זו לא דרישה להתנהג כמלאכים, אלא שפע של הזדמנויות יומיומיות להפוך את המעשים שאנו עושים ממילא - לקנייני נצח.

כה דברי הרב גנצפריד בספר ההלכה "קיצור שולחן ערוך", על פי אורח חיים סימן רל"א ורמב"ם פרק ג:

"אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תּוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ? בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ'. פֵּרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ בִּדְרָכֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְצֹרֶךְ גּוּפְךָ, דַּע אֵת ה', וַעֲשֵׂה אֵת הַדְּבָרִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כְּגוֹן, הָאֲכִילָה, וְהַשְּׁתִיָּה וְהַהֲלִיכָה, וְהַיְשִׁיבָה, וְהַשְּׁכִיבָה, הַקִּימָה, וְהַתַּשְׁמִישׁ וְהַשִּׂיחָה, כָּל צָרְכֵי גּוּפְךָ, יִהְיוּ כֻּלָּם לַעֲבוֹדַת בּוֹרַאֲךָ, אוֹ לְדָבָר הַגּוֹרֵם לַעֲבוֹדָתוֹ".

ממשיך הרב ומפרט כיצד ניתן לעבוד את ה' בזמן האכילה, השתיה, ההליכה, השינה, ובכל תחומי החיים:

"אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כֵּיצַד", כותב הרב גנצפריד ומפרט, "אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא גַּם בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים, וְהָיָה צָמֵא וְרָעֵב, אִם וְאָכַל וְשָׁתָה לַהֲנָאָתוֹ, אֵינוֹ מְשֻׁבָּח, אֶלָּא יִתְכַּוֵּן בַּאֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. לְפִיכָךְ לֹא יֹאכַל כָּל שֶׁהַחֵךְ מִתְאַוֶּה לוֹ, כְּכֶלֶב וַחֲמוֹר אֶלָּא יֹאכַל דְּבָרִים הַמּוֹעִילִים וְטוֹבִים לִבְרִיאוּת הַגּוּף. וְיֵשׁ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁקֹּדֶם אֲכִילָה אוֹמְרִים: 'הִנְנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּת, כְּדֵי שֶׁאֶהֱיֶה בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ'.

"הַיְשִׁיבָה וְהַקִּימָה וְהַהֲלִיכָה כֵּיצַד", מבאר הרב גנצפריד את האופן הנכון להתנהל, "אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּמוֹשַׁב לֵצִים, וְשֶׁלֹּא לַעֲמֹד בְּדֶרֶךְ חַטָּאִים, וְשֶׁלֹּא לֵילֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. אֶלָּא אֲפִלּוּ לֵישֵׁב בְּסוֹד יְשָׁרִים, וְלַעֲמֹד בִּמְקוֹם צַדִּיקִים, וְלֵילֵךְ בַּעֲצַת תְּמִימִים, אִם עָשָׂה לַהֲנָאַת עַצְמוֹ, לְהַשְׁלִים חֶפְצוֹ וְתַאֲוָתוֹ, אֵין זֶה מְשֻׁבָּח, אֶלָּא יַעֲשֶׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם דַּוְקָא, אַל יִמְנַע אֵת עַצְמוֹ מִדְּבָרִים אֵלּוּ, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ יָבֹא לִשְׁמָהּ".

בנוגע לשינה, מנחה הרב גנצפריד כיצד יש לנהוג: "שְׁכִיבָה, כֵּיצַד. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּזְמַן שֶׁיָּכוֹל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת, אִם מִתְגָּרֶה בְּשֵׁינָה לְעַנֵּג אֵת עַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוא יָגֵעַ, וְצָרִיךְ לִישֹׁן כְּדֵי לָנוּח מִיגִיעָתוֹ, אִם עָשָׂה לַהֲנָאַת גּוּפוֹ אֵינוֹ מְשֻׁבָּח, אֶלָּא יִתְכַּוֵּן לָתֵת שֵׁנָה לְעִינָיו, וּלְגוּפוֹ מְנוּחָה לְצֹרֶךְ בְּרִיאַת גּוּפוֹ, וְשֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת מְנִיעַת הַשֵּׁנָה".

הרב גנצפריד ממשיך ומנחה את האדם כיצד לעבוד את ה' בכל מהלך חייו: "תַּשְׁמִישׁ, כֵּיצַד. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא אֲפִלּוּ בָּעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, אִם עָשָׂה לַהֲנָאַת גּוּפוֹ, אוֹ לְהַשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ, הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה. וַאֲפִלּוּ אִם נִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ אוֹתוֹ וִימַלְּאוּ מְקוֹמוֹ, אֵינוֹ מְשֻׁבָּח. אֶלָּא יִתְכַּוֵּן שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ אוֹ שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְהַבְרוֹת אֵת גּוּפוֹ, וּלְקַיֵּם מִצְוַת עוֹנָה כְּאָדָם הַפּוֹרֵעַ אֵת חוֹבוֹ".

"הַשִּׂיחָה כֵּיצַד", מבאר הרב גנצפריד כיצד נראית שיחתו של יהודי. "אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע אוֹ רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וְסִכְלוּת פֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְסַפֵּר בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, לְדָבָר הַמֵּבִיא לַעֲבוֹדָתוֹ".

כיצד לנהוג בעת קניה ומכירה, או בעת שעמל לפרנסתו? מדריך הרב גנצפריד: "וְכֵן כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, אוֹ בִּמְלָאכָה לְהִשְׁתַּכֵּר בָּהּ, לֹא יְהֵא בְּלִבּוֹ לִקְבֹּץ מָמוֹן בִּלְבַד, אֶלָּא יַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפַרְנֵס בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְלָתֵת צְדָקָה וּלְגַדֵּל בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה".

הרב גנצפריד מסכם את הדרכתו במילים אלו: "כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, חַיָּב אָדָם לָשׂוּם עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, וְלִשְׁקֹל כָּל מַעֲשָׂיו בְּמָאזְנֵי שִׂכְלוֹ. וּכְשֶׁרוֹאֶה דָּבָר שֶׁיָּבֹא לִידֵי עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה - יַעֲשֵׂהוּ, וְאִם לָאו - לֹא יַעֲשֵׂהוּ".

עוד מוסיף הרב: "וּמִי שֶׁנּוֹהֵג כֵּן, נִמְצא עוֹבֵד אֵת בּוֹרְאוֹ כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ וְהִלוּכוֹ וּבִשְעַת מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּאֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ אֲפִלּוּ בְּתַשְׁמִישׁוֹ וּבְכָל צְרָכָיו. וְעַל עִנְיָן זֶה צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ: 'וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְֹשֵּםֹ שָמָּיִם'. וּבַדֶּרֶךְ הַזֶּה זָקֵף רַבֵּנוּ הַקָּדוֹש אֶצְבְּעוּתָיו לְמַעְלָה בִֹּשְעַת מִיתָתוֹ וְאָמַר: 'גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי מֵהֵם אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמָיִם'".