״איש מדהים עם חיוך של מלאך״: החטוף החלל דרור אור הי״ד הובא לקבורה

החטוף חלל דרור אור הי"ד, שהושב לישראל בשבוע שעבר לאחר שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ בארי. אור, בן 48, היה גבן, איש קולינריה ומורה ליוגה. הוא נטמן לצד רעייתו יונת, שנרצחה בקיבוץ באותו בוקר קשה בשבת השחורה. כך הושלם הליך קבורתם של כל חללי בארי שנרצחו במתקפת הטרור הרצחנית.

מסע ההלוויה יצא בשעות הבוקר מקיבוץ רעים, עבר לאורך כביש 232 בנגב המערבי ונכנס לבארי, שם ליוו מאות את ארונו. במהלך הטקס נשאו דברים הוריו דורית ויובל, שלושת ילדיו יהלי, נעם ועלמה, אחיו אלעד ואחותו דנה, וכן חבריו ושותפיו לעבודה. בין המספידים היו שותפו ל"מחלבת בארי" וחברו הקרוב דגן פלג, ומנכ"ל דפוס בארי וחברו הטוב בן סוכמן. אהוד בנאי ביצע בטקס את השירים "איש ציפור" ו"בלוז כנעני".

אימו של דרור, אורית, תיארה את דמותו ואת השקט שהקרין: "הוא היה יוגיסט במובן העמוק של המילה, ואימץ לעצמו את הפילוסופיה והרעיונות של היוגה, מעבר למסגרת התרגול היום-יומי. לכל מקום שהלך, בכל מפגש אנושי, הביא איתו את השקט הפנימי והשלווה היוגית שכל-כך אפיינה אותו".

בהמשך סיפרה על רגעיו האחרונים של דרור עם משפחתו בשבת השחורה: "דרור ויונת היו עם ילדיהם נעם ועלמה בביתם. כאשר המחבלים כבר נכנסו לבית והחלו להצית אותו, דרור ויונת הנחו את נעם ועלמה לקפוץ מהחלון, לברוח ולהישאר יחד. בכך הצילו את חייהם. נעם ועלמה נחטפו לעזה זמן קצר לאחר שקפצו מחלון הממ"ד. הם חזרו לישראל ב-25.11.23 במסגרת עסקת החטופים הראשונה, לאחר 50 יום בשבי".

אורית המשיכה: "דרור ויונת גידלו את ילדיהם המתבגרים לתפארת, אהבו לבלות ולצחוק עם חבריהם הרבים והיוו חלק חשוב ביותר ממשפחת אור. כשמם, דרור ויונת היו אנשי חופש ואור. אנשי רוח ויצירה. הם ידעו לחלום, ולהפוך חלומות למציאות. שניהם השאירו אחריהם מותגים מקומיים שממשיכים את דרכם בעולם ואנשים רבים שחסרים את דמותם הייחודית: קבוצת חברים קרובה איתם אהבו לרקוד ולבלות, משפחה שבה היוו עוגן משמעותי, ואת שלושת ילדיהם, שעל אף שנים מעטות מדי איתם, ספגו לתוכם את האור והטוב שהיה בהם".

"כאב וצער גדול מלווים היום את עם ישראל יחד עם משפחת אור וקיבוץ בארי כולו - קהילה מופלאה שנפגעה קשות אך מעולם לא איבדה את רוח האדם והערבות ההדדית. זכרו וזכר כל יקירי הקיבוץ יאירו לנו את המחויבות להמשיך לאחד לבבות, להגביר אור ולפעול בכל יכולתנו להשבת שני חטופינו שעדיין שם".

גם שורד השבי אלי שרעבי, נפרד: "הלוואי והיו לי רק עוד כמה דקות איתו, הוא איש מדהים עם חיוך של מלאך, היה לי לכבוד לעבוד לצידו".