בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית במשק - כך זה ישפיע על המשכנתא

בנק ישראל צפוי להכריז היום (שני) על הורדת ריבית של רבע אחוז, שתעמיד את הריבית במשק על 4.25%. מדובר בצעד ראשון מסוגו מאז מאי 2023, אז הוריד הבנק את הריבית כדי לאפשר "מרחב פעולה נוח יותר לשווקים". זמן קצר לאחר מכן פרצה המלחמה, ששינתה את תמונת המאקרו ואת סדרי העדיפויות של הבנק המרכזי.

על פי הערכות, הפחתה של 0.25% צפויה להקל על משקי הבית בכ-200 שקלים בחודש בממוצע. החיסכון מתבסס על משכנתא טיפוסית של כמיליון שקלים - המקנה הפחתה של כ-70 שקלים בלבד, לצד ירידה בריביות על הלוואות צרכניות, חיובי אשראי וריבית על יתרות חובה בבנקים.

מקור האופטימיות הנוכחית הוא התכנסות האינפלציה ל-2.5% בשנה - נתון שנחשב יציב וסביר. עם זאת, מומחים מזהירים כי עדיין מוקדם להכריז על מגמה: ייתכן שמדובר בתופעה נקודתית בלבד. כלכלנים מציינים כי יוזמות כמו הורדת מיסים או דרישה לבנקים "להחזיר כספים לציבור" עלולות להפעיל לחץ אינפלציוני ולטרוף את הקלפים.

בתוך כך, בשנה הקרובה תיבחן גם ההיערכות ל"כלכלת ריבאונד": עלייה חדה בביקושים בעקבות שיקום המשק לאחר המלחמה. החשש הוא כי ההיצע לא יעמוד בקצב, מצב שבו ריבית נמוכה עשויה להוות גורם מסייע, אך גם כר פורה לחזרה של אינפלציה מתמשכת.

לצד זאת, מסגרת התקציב שהוכנה אמורה הייתה לאפשר מרווח פעולה למדיניות המוניטרית, אולם צרכים ביטחוניים ואזרחיים שהולכים ומתעצמים עשויים לדרוש מקורות תקציביים נוספים. "קשה להתנבא אם ירידות השערים בחודש האחרון מהוות שינוי מגמה", כתב ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים. לדבריו, "מספיק שנראה את השווקים דורכים במקום, בכדי שההשפעה על הצריכה תורגש. עליות השערים המתמשכות תדלקו את הביקושים לצריכה וכן את שוק הנדל"ן, אבל בד בבד הן גם הפכו את האינפלציה לעיקשת יותר ופחות מגיבה למדיניות המוניטרית".