התחקיר שהוסתר: צה״ל נכנס ל-7 באוקטובר עם מחסור חמור בתחמושת

תחקיר צה״לי מסווג, שנחשף הבוקר (שלישי) בגל״צ ולא פורסם עד כה לציבור, מציג תמונה מדאיגה באשר למוכנות הצבא ערב מתקפת ה-7 באוקטובר. מדובר במסמך פנימי שנכתב על ידי אלוף-משנה באגף התכנון, אך מעולם לא הובא לעיונו של הרמטכ״ל אייל זמיר ולא נבחן במסגרת עבודת ועדת תורג׳מן, שחקרה את תחקירי צה״ל.

המסמך כולל ממצאים המצביעים על היערכות חלקית וחסרים מהותיים ביכולת הצבא להתמודד עם מלחמה ארוכה, רב-זירתית ומתמשכת - הרבה מעבר למערכים המידיים של צה״ל באותו הזמן.

לפי התחקיר, צה״ל פעל לאורך שנים על בסיס תרחיש ייחוס מצומצם שכונה "21+14" - 21 ימי לחימה בלבנון, ולאחר חצי שנה עוד 14 ימי לחימה בעזה. המשמעות: היערכות למלחמה שלא תימשך יותר מ-5 שבועות, וגם זאת - לא ברצף.

כתוצאה מכך, גם הבסיס הלוגיסטי נקבע לפי תרחיש זה, והוביל להערכת חסר קיצונית של כמויות התחמושת והחלפים שיידרשו בעימות אמיתי. כך קרה שעם פרוץ המלחמה, צה״ל מצא עצמו ללא די חימושים למערכה ארוכה כמו זו המתנהלת בשנתיים האחרונות.

המצב הוחמר בעקבות אירוע שלא זכה להתייחסות ציבורית: במהלך השנה שקדמה ל-7 באוקטובר, ארה״ב הוציאה מישראל יותר מ-100 אלף פגזי ארטילריה והעבירה אותם לאוקראינה. ישראל הסתמכה על מחסני החירום האמריקניים, אך כשהסתבר שהמחסנים רוקנו - צה״ל נותר ללא עתודות. התחקיר קובע כי מאגרי הפגזים הגיעו ל״מתחת לקו האדום״.

הממצאים מצביעים על שורת כשלים מערכתיים: בזרוע היבשה, באגפי התכנון והמבצעים של המטכ״ל, ואף במשרד הביטחון. למרות חומרתם, התחקיר לא נחשף לציבור, לא נבחן על ידי הרמטכ״ל, ולא הוצג לוועדת תורג׳מן. עם זאת, הוא הועבר למשרד מבקר המדינה.