הוא נכנס במקרה לבית הכנסת - ויצא עם משפט שטלטל אותו לחלוטין

רבי אהרן נחמן טויסיג, ר"מ בישיבת 'טל תורה', בסיפור נפלא: "לפני כמה עשרות שנים, היה אבי זקוק לעבור לפני התיבה בתפילת מנחה, ביום היארצייט של אביו. בדיוק באותו יום הוא נקלע בשעות אחר הצהרים למקום ששם לא היו מניינים בשפע, ולחרדתו הרבה גילה שבעצם אין לו מניין. הוא קיבץ עוד יהודי ועוד יהודי, שבעה שמונה תשעה… זהו, את העשירי הם לא הצליחו למצוא בשום אופן. שעת השקיעה התקרבה, ואבא זצ"ל החליט לנקוט בצעד לא שגרתי… הוא יצא לרחוב, תפס את האדם הראשון שעבר ליד בית הכנסת, וביקש ממנו לעשות טובה ולהשלים מניין.

"אותו אדם לא היה יהודי שגדל על ברכי החכמים, ולמעשה מעולם לא ביקר קודם לכן בבית כנסת. לא ביום כיפור וגם לא בבר המצווה שלו. אבא הסביר לו שהוא ממש חייב שיבוא יהודי עשירי שיענה 'אמן', פשוט עניין של טובה, זה חשוב לו כי זה יום האזכרה של אביו.

"הלה היה אדם עם לב טוב, והחליט לעשת טובה, למה לא? הוא ראה שאבא שלי ממש במצוקה והתגייס לעזרתו. אבל היתה לו בעיה: 'אני לא יודע לומר אמן', אמר, 'מתי אומרים את זה? בתחילת התפילה או בסופה?', אבא אמר לו: 'אל תדאג, אני אסמן לך כל פעם שאתה צריך לומר 'אמן'.

"'אבל אין לי כיפה', הוסיף. אבא הושיט את ידו, הרים מעט את המגבעת שלראשו, הסיר את הכיפה הגדולה, והניחה על ראשו הקרח של האיש. השאלה האחרונה ששאל היתה כואבת מאוד: 'אבל אני לא שומר מצוות', אמר, 'מה זה שווה בכלל ה'אמן' שאני עונה? יש לזה תועלת כלשהי?!'

"אבא הזדעזע מעצם השאלה. 'מה?! בטח שיש לזה ערך, הנשמה שלך היא נשמה גדולה, אתה יהודי בן לאברהם יצחק ויעקב, כל פעם שאתה תגיד 'אמן' כל המלאכים והשרפים בשמים יטו אוזן להקשיב לך, בוודאי שיש לזה ערך!'

"היהודי נכנס ועמד בדומיה במשך כל התפילה, תוך שהוא משתף פעולה, כל פעם שאמרו לו לומר 'אמן', הוא אמר 'אמן'. כשאמרו לו לומר 'קדוש קדוש קדוש', הוא אמר כמו שהנחו אותו. בסיומה של התפילה לחץ אבי את יד וטפח על שכמו בחביבות: 'תודה רבה לך! עשית איתי חסד גדול. עזרת לי לכבד את זכרו של אבי המנוח'.

"כמה שנים לאחר מכן, נכנס אבא לחנות בירושלים", ממשיך הרב טויסיג בסיפורו, "והוא רואה אדם שמגיע עם משפחה מבורכת, ילדות עדינות וצנועות, ילדים עם כיפות ופיאות. היהודי רואה את אבי ושואל אותו: 'זה אתה רבי יעקב?', אבא השיב בחיוב, 'כן, שמי יעקב, מאיפה אנחנו מכירים?', 'אתה לא מכיר אותי?', הוא כמעט נעלב, 'כל מה שיש לי זה בזכותך, אתה לימדת אותי לומר 'אמן', אתה הסברת לי שהנשמה שלי גדולה וחשובה, נתת לי להבין מה זה להיות יהודי, והמילים החמות שאמרת לי פעפעו בתוכי כמו ארס של עכנאי, לא נתנו לי להמשיך את החיים כפי שהכרתי אותם עד אז, חזרתי בתשובה שלמה, אני שומר תורה ומצוות וקובע עיתים לתורה. משתדל להשלים את כל מה שהחסרתי!"...