דיכאון וחרדות
המומחה מסביר: מה קורה כשהגוף שלכם משדר סטרס?
המתח כבר לא רגעי, אלא יומיומי? ייתכן שאתם חווים סטרס כרוני שפוגע במוח, בלב ובמערכת החיסון - וחשוב לזהות את האותות בזמן. המומחה מסביר
- יצחק איתן
- פורסם כ"ה חשון התשפ"ו

רובנו חיים במרוץ מתמיד - בין העבודה, הילדים, החשבונות והחדשות. הגוף שלנו יודע להתמודד עם מתח קצר, אך כשהוא לא מקבל הפוגה, הוא עובר למצב של עומס מתמשך. ד"ר מייקל זמנידס, רופא משפחה בלונדון, מסביר כי במצב כזה הגוף מפריש הורמוני לחץ כמו אדרנלין וקורטיזול לאורך זמן - מה שעלול לערער מערכות שלמות.
ההשפעה ניכרת כמעט בכל איבר: הלב פועם מהר יותר, לחץ הדם עולה, מערכת החיסון נחלשת והעור מגיב בפריחות או באקנה. גם השרירים משלמים מחיר - במיוחד באזור הצוואר והגב - כשמתח ממושך גורם להם להתכווץ שוב ושוב עד לכאב כרוני.
גם הנפש מושפעת. סטרס ממושך משנה את האיזון ההורמונלי במוח ועלול להביא לעצבנות, דכדוך, התפרצויות כעס או חרדה. לעיתים מופיעים גם שינויים בתיאבון - מאובדן חשק לאוכל ועד אכילת יתר של מאכלים מנחמים - וגם בעיות עיכול כמו תחושת כבדות, גזים או בטן תפוחה.
אחד הסימנים הבולטים הוא שינה לא סדירה. אנשים רבים מתקשים להירדם, מתעוררים באמצע הלילה או קמים עייפים למרות שעות שינה ארוכות. בהמשך עלולים להצטרף כאבי ראש לוחצים, דופק מהיר או תחושת עייפות שאינה חולפת.
אם התחושות האלו נמשכות שבועות או חודשים ומפריעות לתפקוד, מומלץ לגשת לרופא המשפחה. ד"ר זמנידס מציין כי כדאי להביא לפגישה רשימה יומית של מצבים מלחיצים ותסמינים גופניים, כדי לזהות את הדפוסים ולבנות תוכנית התמודדות אישית.
במקביל חשוב לנסות להוריד את רמות הלחץ ביומיום - באמצעות פעילות גופנית, נשימות עמוקות, זמן איכות ללא מסכים ושינה מספקת. גם שיחות עם אנשי מקצוע, משפחה או חברים יכולות להוות משענת אמיתית.




