ראש השב"כ על העותרים נגד מינויו: "ניסיון פוליטי לפגוע בי"

ראש השב"כ דוד זיני הגיש היום (רביעי) את תגובתו לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מינויו. הדיון בעתירות נקבע ליום שלישי הבא, ה-18 בחודש. ראש הרכב השופטים יהיה נשיא העליון יצחק עמית, ולצידו השופטים נועם סולברג ודוד מינץ.

במסמך התגובה לעתירות טוען זיני כי "מדובר בניסיון פוליטי מובהק לפגוע בי תוך שימוש במערכת המשפט". לדבריו, מינויו לתפקיד עבר את כל ההליכים החוקיים - החל בבדיקות של הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, וכלה באישור הממשלה.

ראש השב"כ ציין כי ועדת גרוניס קבעה שאין כל פגם בטוהר המידות שלו, או בעמידתו באמות המידה הציבוריות. הוא תיאר את הטענות נגדו כ"רכילויות, פרסומים כוזבים ושמועות". לדבריו, "הדיון בשמועות גוזל את זמנו ואת משאבי מערכת הביטחון, והוא בבחינת ניסיון לצנזר עמדות ודעות בשם ערכי הדמוקרטיה".

זיני התייחס גם לאימרות ישנות שלו שהובאו על ידי העותרים כראיה לחוסר התאמה לתפקיד. בציטוט מתוך המסמך כתב, "אין אני ציוני אלא יהודי, ורק יהודי... המושג 'יהודי' מקשר אותי לכל הדורות שקדמו ויבואו". לדבריו, אין בכך פסול, והאמירות משקפות זיקה יהודית עמוקה שאינה סותרת את השירות הציבורי.

עוד נטען בתגובה כי הטענות בנוגע להתנהלותו או למעשיו של זיני חסרות בסיס עובדתי ומשפטי. זיני הדגיש כי הוא מעולם לא הסתיר מידע מהרמטכ"ל, לא הדליף מסמכים לתקשורת, ולא קיים קשרים שיש בהם כדי להוות ניגוד עניינים. לסיום כתב כי ניסיונו המקצועי, הכולל 33 שנות שירות בצה"ל, תפקידים בכירים, הובלת חטיבת הקומנדו, ומעורבות עמוקה בשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון, מהווים את הבסיס למינויו - ולא דעותיו או מוצאו, כפי שטוענים העותרים.

כזכור, שופטי בג"ץ שדנו בסוגיית חוקיות המועמדות של זיני קבעו בעבר כי ראש השב"כ הממונה לא יעסוק, ישירות או בעקיפין, בפרשות "קטארגייט" ו"המסמכים המסווגים", עד שיינתן הסדר ניגוד עניינים מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה.

לאחר אישור המינוי בוועדת גרוניס הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ. בין היתר נטען בה כי הוועדה שאישרה את מינויו של זיני התעלמה משורה של ליקוים בהחלטה למנותו. בווינט דווח כי הוועדה לא בחנה את האפשרות לניגוד עניינים, הנובע מקרבת אחיו של זיני למשפחת נתניהו, ועוד.

בשבוע שעבר דווח כי הוגשה למשטרה דרישה לבדוק חשד לפלילים מצד שלושת ראשי שב"כ לשעבר, בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ נגד מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ. על פי דיווח ב-i24NEWS  מדובר בנדב ארגמן, עמי אילון וכרמי גילון.

נטען כי בעתירתם לבג"ץ, נגד מינויו של זיני, אליה צורפו כ-180 עובדים לשעבר בשירות, הם צירפו מסמך מסווג שכונה "אתגרי השירות". לטענת העותרים, מדובר במסמך חסוי המתאר את אתגרי הביטחון המרכזיים של השב"כ.

העותרים סירבו להעביר את זהות אנשי השב"כ שצורפו לעתירה, בטענה שזהותם חסויה על פי חוק. בנוסף, סירבו להעביר את המסמך המסווג לידי זיני, בטענה ש"אינם רואים בו ראש שב"כ לגיטימי - כל עוד בג"ץ לא הכריע בנושא". הסירוב נמשך גם לאחר שזיני נכנס רשמית לתפקידו, ובג"ץ לא הוציא צו ביניים שמונע את מינויו.

על פי הדיווח, במערכת אכיפת החוק התריעו בפני ראשי השב"כ לשעבר כי אם יתברר שהמסמך אכן מסווג - ייחקרו באזהרה. זיני פנה לבית המשפט בבקשה שיורה על העברת המסמך לידיו, במסגרת תפקידו הרשמי.

בתוך כך, הערב הגיבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לעתירות המבקשות לפסול את זיני. במכתבה לשופטים כתבה כי המינוי חוקי. לדבריה, יש לדחות את העתירות כי "הטענות שעולות בעתירות נבחנו על-ידי הוועדה המייעצת ומסקנותיה בנדון פורטו בחוות דעתה כפי שהועברה לממשלה. בשים לב לכך שעסקינן בוועדה בכירה ובלתי-תלויה, שבראשה עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבר בה נציב שירות המדינה, ולשיקול הדעת הרחב הנתון לה, המשיבים סבורים כי אין עילה להתערבות במסקנתה".