מפתיע: סירב לעבוד בערב שבת - והרוויח מיליונים

ר' משה שטרן היה בעל חנות למוצרי חשמל, חסיד תולדות אהרון ירא שמים ותמים דרך. הוא הבין בכל מוצרי החשמל הביתיים ואף ידע לתקן אותם.

לחנותו נכנסו גם אנשים רבים שהציעו לר' משה לפרסם את החנות. נציגים מחברות פרסום ביקרו אצל ר' משה והסבירו לו כמה טובה יהיה כשלא יהיה לו זמן להסתכל בספרים שלו מרוב קונים. כמה חשוב לפרסם את החנות בפרסומים המקומיים, וכמה זה משתלם להשקיע במודעה טובה שתביא בעקבותיה קונים הרבה.

אבל ר' משה לא התייחס לכל העצות. "פרנסה מן השמים" היה אומר בקול בטוח ויציב. "אני עושה רק השתדלות".

ביום שישי אחד התקשר אליו יהודי משכונה מרוחקת ובקשה נואשת בפיו: "אתה יכול לבוא לתקן לי את המקרר?"

"ביום שישי אחר הצהריים?!" שאל ר' משה בתמיהה, "אני לא עובד בזמן הזה, עלי להתכונן לשבת".

"אשלם לך כפול", ניסה האיש.

"איפה אתה גר"?

"ברחביה".

"וברחביה אין טכנאים? אני לא עובד ביום שישי אחרי חצות. תנסה אצל מישהו אחר".

"אין לי מישהו אחר, ניסיתי את כולם", השיב האיש. "תבין, אין לי מקרר לשבת, איך אשמור על האוכל? מה אני יכול לעשות?"

ר' משה לא עמד בתחנוניו של האיש. הוא בירר את הכתובת המדויקת, הזמין מונית ונסע לביתו של היהודי שמקררו הודיע על 'שביתה' בדיוק בערב שבת. בעל הבית השתומם לראות את הטכנאי מגיע בכובע, בירמולקה ובמעיל העליון המפוספס. ר' משה השפיל את קומתו ארצה, נשכב על הרצפה עם כל ה'שמונה בגדים' עד שהגיע ל'קרביו' של המקרר, סובב מה שסובב, שחרר מה ששחרר, הטעין גז, פתח וסגר, ולבסוף התרומם מלוא קומתו והודיע שהמקרר מוכן ומזומן להמשיך במלאכתו כמימים ימימה.

"כל טוב שיהיה לכם, שבת שלום" בירך ר' משה מעומק הלב, ופנה לצאת מהבית.

"רגע", עצר אותו בעל הבית, "אני רוצה לשלם, הבטחתי שאשלם כפול".

"אני לא עובד בערב שבת", הבהיר ר' משה, "לא באתי בשביל הכסף".

ימני שאלה התעגלו על פניו של בעל המקרר ההמום, ור' משה הסביר: "לפעמים אין ברירה וכשצריך לעזור ליהודי עושים חסד. הבנתי שאין לך שום מוצא אחר, ולכן באתי. זה הכל. שתהיה לך שבת שלום ושתשתמשו במקרר לבריאות".

בעל הבית חשב שהוא לא שומע טוב וניסה להתווכח, אבל כבר לא היה לו עם מי לדבר. ר' משה אץ רץ, נכנס אל המונית שהזמין על חשבונו ומיהר הביתה להתכונן לשבת קודש.

הכסף היה נתון בידו של בעל הבית. מה הוא עושה עם זה? ר' משה הרי לא מוכן לקחת את הכסף, והוא חייב לו תשלום! הוא כבר יכיר לו טובה. הוא יעשה משהו, שיביא לאיש הטוב הזה הרבה כסף.

כיוון שהיה עיתונאי, הוא כתב על ר' משה כתבה המשתרעת על שני עמודי גיליון, בה הוא תיאר איך יהודי אותנטי ממאה שערים הגיע אליו בשעת לחץ, ביום שישי, עבד כמו טכנאי מעולה ולא לקח פרוטה, כי הוא אמר שהוא לא עובד בערב שבת. עבודה לא, חסד כן. הוא המשיך ותיאר, צילם את החנות והוסיף ציצים ופרחים, גביעים ושקדים, עד שהוציא תחת ידו כתבה מפוארת ומרתקת.

ר' משה המשיך לדבוק בדרכו באמונה תמימה, שלא להשקיע בפרסומות ושלא לעבוד ביום שישי אחר חצות היום, וראה זה פלא, בבת אחת התחילו להגיע קונים חדשים ממקומות מרוחקים. אנשים שחיפשו מוכר ישר ואמין ומצאו בו את האדם המתאים, כולם בעקבות הכתבה של האיש שר' משה עשה עמו חסד, ולא הסכים בשום אופן לקחת ממנו תשלום. הוא עמד בניסיון, סמך על הקב"ה והקב"ה נתן לו בשפע רב.