מעניין
איזה ריח יש לחלל? אסטרונאוטית אמריקנית חושפת את הסוד
איזה ריח יש לחלל. איך מתרחצים או ישנים בחלל? אסטרונאוטית ותיקה של נאס"א, שבילתה שלושה חודשים מחייה בתחנת החלל הבינלאומית, מספרת על החוויות יוצאות הדופן
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ' חשון התשפ"ו
בעיגול: ניקול סטוטניקול סטוט, אסטרונאוטית ותיקה של נאס״א, בילתה שלושה חודשים מחייה בתחנת החלל הבינלאומית, ושם היא חוותה דברים שרובנו יכולים רק לדמיין.
בראיון שפורסם לאחרונה, היא שיתפה כמה מהחוויות המוזרות והמסקרנות ביותר של החיים מחוץ לכדור הארץ - כולל הגילוי המפתיע שלחלל יש ריח משלו.
לדברי סטוט, בכל פעם שאסטרונאוטים חוזרים מתחנת החלל לאחר פעילות מחוץ לחללית (הליכת חלל), ריח יוצא דופן ממלא את האוויר בתחנה. “יש לחלל ריח מובהק מאוד,” סיפרה. “זה ריח מתכתי, קצת כמו ברזל חם או בשר שנצרב, וגם מזכיר במשהו את הריח באוויר אחרי סופת ברקים".
סטוט הסבירה שהריח נוצר ככל הנראה מהתגובה בין האטמוספירה הדקה של החלל לבין חלקיקי החומר, על פני החליפה. כשהאסטרונאוטים חוזרים פנימה, חלקיקים אלה מגיבים לחמצן שבתוך התחנה, ויוצרים את הארומה הייחודית.
מלבד הריח המוזר, סטוט סיפרה כי אחת השאלות הנפוצות ביותר שהיא מקבלת מהציבור עוסקת דווקא בדברים יומיומיים על איך אוכלים, מתקלחים וישנים בחוסר כבידה. “הכול נעשה אחרת,” היא אומרת. “כדי לישון אתה קושר את עצמך לשק שינה על הקיר, כדי לא לרחף בזמן השינה. מקלחת זה בעצם מגבון לח ותחליף סבון, אבל בסופו של דבר אתה מתרגל, וזה מרגיש כמעט כמו בית".
סטוט, שהייתה גם הציירת הראשונה בחלל, מתארת את השהות שלה בתחנה כחוויה רוחנית. “כשצופים בכדור הארץ מלמעלה, אין גבולות, אין מלחמות - רק יופי אחד גדול. אתה מבין שאנחנו חלק ממשהו עדין ויקר, שצריך לשמור עליו".
האסטרונאוטית עוסקת כיום בהרצאות ובחינוך מדעי, ומקדישה את זמנה לעידוד הדור הצעיר לחלום רחוק. “אם מישהו היה אומר לי בילדותי שאצייר בחלל, לא הייתי מאמינה,” היא אומרת. “אבל החלל לימד אותי שאין דבר שאי אפשר לעשות".




