מה קורה כשאומרים את ברכת "רצה" בכוונה אמיתית? הזוהר הקדוש מגלה סוד שמסוגל לשנות גורלות

ברכת העבודה, הידועה גם כברכת "רצה", היא הראשונה מבין 3 ברכות ההודאה המסיימות את תפילות העמידה. זו הברכה ה-17 בתפילת שמונה עשרה. ברכה זו מעבירה אותנו מתפילתנו האישית לעולם אחר, לעולם הקודש והמקדש, בכמיהה לחזרת עבודת המקדש בימינו.

1. תוכן הברכה

עניינה של ברכה זו הוא בקשה מה' שיקבל את התפילה שקדמה לברכה זו. מכיוון שהתפילה נאמרת כנגד הקורבנות שהיו מוקרבים בבית המקדש, הברכה מכילה גם בקשה לבניית בית המקדש וחזרת עבודת הקורבנות.

2. נוסח הברכה

נוסח ספרד: ”רְצֵה ה' אֱ-לֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן".

נוסח אשכנז: "רְצֵה ה' אֱ-לֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן".

3. פירוש מילות הברכה

רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל - בקשה שירצה ה' בעמו ישראל, על דרך האמור ביחזקאל: "יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם וְרָצִאתִי אֶתְכֶם נְאֻם ה'", ופירש הרד"ק: ארצה אתכם בקרבנותיכם ויהיה לרצון לפני כי מעשיכם יהיו רצויים לפני.

וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה - מלשון הכתוב בבראשית: "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ". כך אנו מבקשים בברכה זו שגם תפילתנו תהיה ראויה ורצויה לפניו.

וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ - "דביר" הוא כינוי לבית קודש הקודשים הנמצא בתוך המקדש ושם מונח ארון הברית, ככתוב במלכים א': "וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'".

וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל - אשי ישראל הם הקורבנות הנשרפים על המזבח.

וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן - שהתפילה תתקבל במהרה, באהבה וברצון.

וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ - שתמיד תהיה עריבה ורצויה על ה' עבודתנו - זו שבלב - התפילה, וזו שבמעשה - הקורבנות.

וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ - משפט זה נמצא רק בנוסח הספרדים והיא תוספת בקשה שגם בעם ישראל יחפוץ ה'.

וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים - שאנחנו בעצמנו נראה את הגאולה בשוב ה' לציון, כמו שנתנבא ישעיהו: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן".

בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן - חתימת הברכה מבוססת על הבטחתו של הקב"ה ביד הנביא זכריה: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'".

4. מהות הברכה

בסדר היום נאמר: "רצה היא ברכה מיוחדת לעבודה, ובזמן שבית המקדש היה קיים היו אומרים אותה ומתחננים לפני ה' יתברך שירצה בעבודתם ובאישי ישראל, ותיכון העבודה על מתכונתה ולא תתבטל לעולם, ולא היו אומרים 'והשב העבודה', ועכשיו כשבית המקדש חרב בעוונותינו, אנחנו מתפללים שיקבל תפילתנו במקום עבודה, והעבודה השלמה ואישי ישראל יחזירם מהרה למקומם כבתחילה, ועין בעין נחזה בשוב ה' ציון, וחותם: 'המחזיר שכינתו לציון' כי מובטחים אנו בישועתו שיחזיר השכינה למקומה, ויצמיח לנו ישועה בקרוב, ומציון תצא תורה".

הזוהר הקדוש (פקודי רפא) הרחיב מאוד במעלת ברכה זו, וכתב כי באמירת ברכת העבודה, מושך המתפלל ברכות ושמחה לעולם התחתון.

5. תוספות

"יעלה ויבוא"

בראש חודש ובחול המועד מוסיפים בברכת 'רצה' של תפילת שמונה עשרה, לפני 'ותחזינה', את התוספת 'יעלה ויבוא'. נוסח 'יעלה ויבוא' הוא אחיד, עם שינויי נוסחאות קלים בנין הנוסחאות, ורק שם היום בו הוא נאמר משתנה.

נוסח התוספת: "אלוקינו ואלוקי אבותינו יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה זכרוננו וזיכרון כל עמך בית ישראל, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך ישראל לחן לחסד ולרחמים לפניך, לחיים טובים ולשלום ביום:

• בראש חודש: ראש החודש הזה.
• בראש השנה: הזיכרון הזה.
• בסוכות: חג הסוכות הזה.
• בפסח: חג המצות הזה.

לרחם בו עלינו ולהושיענו. זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה ופוקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים, חוס וחננו וחמול ורחם עלינו והושיענו כי אליך עיננו כי א-ל מלך חנון ורחום אתה”.

"ותערב"

לפי רוב מנהגי אשכנז, ביום טוב וביום הכיפורים מוסיפים בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף את התוספת "ותערב", לפני השורה "ותחזינה עינינו".

נוסח התוספת: "ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן. אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. ברוך אתה ה', שאותך לבדך ביראה נעבוד".

חתימת הברכה בנוסח זה היא החתימה שנאמרה במקדש.

6. בתקופת בית המקדש

בזמן שבית המקדש היה קיים היה נוסח שונה לברכת עבודה והיא נאמרה בהזדמנויות אחרות:

• כתפילת הכהנים בבית המקדש לאחר הקרבת קרבן תמיד.
• כברכה לאחר קריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכיפורים לאחר סדר העבודה.
• וכאחת הברכות לאחר קריאת התורה של המלך במעמד הקהל.

במעמדים אלו, חתימת הברכה על פי התלמוד הירושלמי היתה: "שאותך לבדך ביראה נעבוד". רש"י מציין אפשרות חתימה אחרת שייתכן שנהגה בזמן המקדש: "המקבל עבודת עמו ישראל ברצון".

לסיכום, מן הדברים עולה כי ברכת "רצה" מהווה תפילה כנה ונוגעת לחזרת השכינה לציון. הזוהר הקדוש מלמד כי בכוונה אמיתית בעת אמירת הברכה, האדם מושך לעולמו שפע רוחני ומקרב את הגאולה האישית והכללית גם יחד.