כשהכול מתמוטט - דוד המלך מלמד איך לא לאבד אמונה: ביאור פרק י"א בתהילים

בואו להכיר את פרק י"א בתהילים - מזמור קצר אך עוצמתי, שבו דוד המלך נרדף, מותקף ומואשם, אך מסרב לוותר על אמונתו. מול פחד, עלילות ורשעות, הוא בוחר בביטחון מוחלט בה'. זהו פרק שמלמד אותנו שגם כשנראה שהעולם מתמוטט - הצדק האלוקי תמיד עומד יציב.

תקציר הפרק

מזמור זה מבטא את אמונתו הבלתי מתערערת של דוד המלך בה', גם בשעה שהוא נרדף ונמצא במצוקה. דוד פותח בהצהרה נחרצת: "בה' חסיתי", ומביע פליאה על עצת הסובבים אותו לברוח מפני אויביו. הוא מתאר כיצד הרשעים מתכוננים לפגוע בישרי-לב, אך מביע ביטחון מלא בכך שה' רואה הכול, שופט בצדק ויביא את גמולו לכל אדם. הפרק מסתיים בהכרזה של אמונה ונחמה: "כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ" - הצדיקים יזכו לראות את פני ה' בזכות יושרם ואמונתם.

הפרק המלא

(א) לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּה' חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר.

מזמור זה נכתב על ידי דוד, שפונה אל הרשעים שהיו מגלים לשאול את מקום מחבואו, ואומרים לדוד שלא יתחבא אצלם, אלא ינדוד מהמקום שלהם, מההר שלהם, כמו שציפור עפה ממקום למקום

(ב) כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב.

המשורר מדמה את השימוש בפה לגילוי מקומו לשאול לדריכת קשת: כשם שהקשת יורה למרחק, כך ההלשנה שלהם פוגעת למרחקים. בדבריו אומר המשורר שתמיד ילשינו עליו. הם מכינים את החיצים שלהם על המיתר של הקשת, וכביכול יורים בסתר, בחושך, על מנת לפגוע בצדיקים. המשורר אומר שאמנם הרשעים מנסים להזיק לו ומלשינים עליו, ומדמה את פגיעתם לירייה של קשת, אך אינם מצליחים משום שיש לו סייעתא דשמיא מאת ה'.

(ג) כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל.

שהרי היסודות של הרשעים, המחשבות שלהם, ייהרסו ולא יתקיימו, והצדיק יקבל את מה שהוא פעל - הרשעים לא יצליחו במזימתם נגדו, בגלל מעשיו הטובים.

(ד) ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ עֵינָיו יֶחֱזוּ עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם.

למרות שעיקר שכינתו של ה' נמצאת בהיכל קדשו, בשמים, ולמרות שכסא ה' נמצא בשמים - למרות זאת העיניים שלו יראו את מה שקורה בארץ.

(ה) ה' צַדִּיק יִבְחָן וְרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ.

ה' בוחן את הצדיק והוא מביא עליו צרות וניסיונות כדי להראות לכולם את צדקותו על ידי שהוא עומד באותם ניסיונות. המשורר אומר שהייסורים שבאים עליו אינם מלמדים שה' עזב אותו כטענת הרשעים, אלא הם מלמדים שה' מנסה אותו כדי להראות את צדקותו, ומנגד ה' שונא את הרשעים ואת מי שאוהב חמס.

(ו) יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם.

ה' ימטיר על הרשעים תקלות, אש, גפרית, ורוח חזקה שגורמת לבני אדם לרעוד - תהיה חלקם של הרשעים.

(ז) כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.

שהרי ה' אוהב אדם צדיק, וכאשר אדם ישר דרך, הדבר ניכר על פניו.

לסיכום, פרק י"א בתהילים הוא קריאה עוצמתית לאמונה וביטחון מוחלט בה', גם ברגעים שבהם נדמה שהרשע שולט. דוד המלך מזכיר לנו שה' רואה הכול, בוחן כל לב ומעניק לכל אחד את גמולו בצדק מוחלט. זהו מזמור שמחזק את האמונה שהצדק האלוקי תמיד ינצח, ושדרכו של הצדיק תאיר גם בחשכה.