נניח וגיליתם שעוזרת הבית שלכם גונבת מכם כסף - הייתם מוחלים לה? סיפור אמיתי שלא תצליחו לשכוח

אם הייתם תופסים את הבייביסיטר או את עוזרת הבית שלכם גונבת ממכם כסף - הייתם סולחים לה? קשה להאמין, אה? אבל הרב גדליה דסלר, תלמיד חכם שחי ברוסיה הקומוניסטית, לא רק שלא פיטר את המשרת שגנב ממנו - הוא גם בחר להמשיך להעסיק אותו. שנים אחר כך, דווקא אותו גנב הפך לאדם שהציל את חייו בדרך שלא תיאמן.

הרב גדליה דסלר זצ"ל עסק לפרנסתו במסחר עצים. הוא ראה ברכה בעסקיו ונחשב לסוחר גדול מאד. באחד מן הימים הוא ביצע עסקה גדולה, ושב לעת ערב לביתו כשבידו צרור כסף נכבד. בבוקר גילה לתדהמתו שרוב הסכום שבצרור נגנב. הוא ערך בדיקה מי נכנס לבית, ומשהתברר שלא הסתובב בבית איש זר במשך השעות הללו, נפל החשד על משרת גוי צעיר ועני. קרא לו אפוא רבי גדליה ושאלו האם שלח ידו בכסף.

"אכן אני הוא שגנבתי את הכסף", הודה המשרת. "הייתי במצב מאד דחוק, ועל כן פחז עלי יצרי ולא עמדתי בנסיון".

"השב לי את הכסף", ביקש ממנו רבי גדליה.

"ביכולתי להשיב לך רק חלק קטן מהסכום, מכיון שאת חלקו הגדול כבר נתתי לבעלי החובות שלי", השיב המשרת בעזות מצח.

אדם אחר היה מגיב בחירוק שיניים: "השב את הכסף שנותר והסתלק לכל הרוחות. איני מעוניין להעסיק אצלי משרת גנב!"

לתדהמתו של המשרת, אמר לו רבי גדליה: "אתה רשאי להמשיך בתפקידך".

"איני מבין", ההלם של הצעיר הרוסי היה גדול. "כיצד אתה ממשיך להעסיק אותי לאחר שגנבתי ממך?"

"יודע אני שלא עשית זאת מחמת רוע, אלא רק מחמת שהיית דחוק", השיב רבי גדליה, אך במקביל הורה לבני ביתו לפקוח עין על התנהגות המשרת, ולא להניח בקרבתו סכומי כסף.

המשרת המשיך לעבוד עוד תקופה בבית, כשבכל העת הוא חש הכרת טובה לרבי גדליה על שבמקום לפטרו לאחר הגניבה המשיך להעסיקו. לאחר זמן החליט כי ברצונו לנסוע לעיר הגדולה לחפש בה פרנסה. הוא הודה לרבי גדליה על כל מה שעשה בעבורו, ובזאת נפרדו דרכיהם.

עשרות שנים עברו. התנועה הקומוניסטית תפסה את השלטון, ומיררה את חיי התושבים.

באחד הערבים נכנסו בלשי הקג"ב במפתיע אל ביתו של רבי גדליה, ולאחר חיפוש קצר נופפו בממצא המרשיע - מכונת כתיבה.

"מדוע יש לך מכונת כתיבה? בוודאי אתה מרגל, ובמכונה זו את הכותב את כל הצפנים והשדרים הסודיים".

כל הכחשותיו של רבי גדליה לא הועילו, ובמשפט מהיר נגזר דינו ל-15 שנות עבודת פרך בסיביר.

"מי יודע אם הוא ישוב משם", נרעדה אשתו, ורצה אל העיר הגדולה פטרבורג בכדי לבדוק מה ניתן לעשות.

"יש אדם אחד בלבד שיכול לבטל את הפסק", אמרו לה. "מפקד הקג"ב של פטרבורג".

ברוב ייאושה ולמרות הסיכויים האפסיים שיחון רב יהודי, החליטה לפנות ללשכתו ולבקש את רחמיו. כאשר נכנסה, אחזה בה תדהמה. ליד השולחן ישב המשרת שעבד בביתם!

התברר כי לאחר שעזב את ביתם, הפך המשרת לקומוניסט נלהב, ואט אט עלה בסולם הדרגות עד שמונה להיות מפקד הקג"ב בפטרבורג.

המשרת לשעבר הכיר מיד את האשה.

"מה מעשיך פה?", שאל.

"העלילו על בעלי עלילה שפלה, ומכיוון שכבר נערך לו משפט ודינו נגזר, לכאורה לא ניתן לעשות דבר, אך אנא ממך, רחם עלינו!"

"הוא ריחם עלי בעת שגנבתי, מגיע לו שאסתכן בעבורו!", אמר המפקד.

תוך כדי דיבור נטל לידיו את התיק המשפטי, ציין שהנאשם כבר קיבל את עונשו ונשלח לסיביר, וחתם בשם המפקד שהיה אמור לפקד על הפעולה. לאחר מכן הורה לשחרר את רבי גדליה, והושיט לאשתו כרטיסי נסיעה ברכבת.

"עליכם למהר ולנסוע ביחד עם כל בני המשפחה ברכבת לליטא, ומשם כבר תסעו לאנגליה. אל דאגה, איש לא ישאל אתכם שאלות מיותרות", אמר.

בסופו של המסע הגיעו בני המשפחה ללונדון, וכך ניצלה כל המשפחה מאימי מלחמת העולם השניה שהתרגשה שנים ספורות לאחר מכן.

לאחר מעשה אמר רבי גדליה: "אם הייתי צועק על אותו משרת כשתפסתי אותו בקלקלתו, מה הייתי מרוויח מכך?! הרי במקרה כזה הוא היה שולח לסיביר לא רק אותי, אלא גם את כל בני המשפחה. העובדה שהתגברתי על מידותיי מעבר ליכולת אנושית - היא שהביאה את הישועה בסייעתא דשמיא".