הקצין הבכיר ספד לחניכו: "איבדתי עוד בן"

בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין הובא אחר הצהריים (שני) למנוחות סמ"ר איתי יעבץ, בן 21 תושב העיר, לוחם בחטיבת הנח"ל, שנהרג אתמול בקרב ברפיח.

בשם צה"ל ספד לו תא"ל יובל בזק, מפקד תוכנית "ארז" בצה"ל, בו יעבץ היה חניך. בזק שכל את בנו גיא הי"ד, לוחם גולני, בקרב בכיסופים בשביעי באוקטובר. הקציןה בכיר אמר: "קשה לעמוד כאן היום, קשה לעקל שאתה כבר איתנו. מהראשונים שהאמינו בדרך הזו עוד כשהייתה רק חלום. לפני שנתיים פרצה המלחמה ואני איבדתי את גיא שלי וקיבלתי אותך ואת חבריך כבניי. אתמול היכתה בי הידיעה על מותך כבן נוסף שאבד לי".

"בשנתיים שחלפו למדתי להכיר אותך, את השקט שלך, את הרצינות, את הדרך שבה היית מקשיב. לא דיברת הרבה, אבל כשדיברת זה היה מדויק, נבון, מחובר ללב. איתרתי בכך חניך שמבין באמת מהי שליחות, שמבין שמנהיגות איננה עניין של תרבות או סיסמאות, אלא של לב נקי ואחריות עמוקה".

תא"ל בזק הוסיף: "אלו היו גם מילותיך כאח בוגר לחניך הצעיר ממך – 'תהיה חבר טוב, תמיד תעזור ותראה את חברים שלך לפני שאתה חושב על עצמך'. תהיה אחראי, אתה הולך ללמוד מקצוע מסוכן שעלול לסכן את חייך ואת חיי אחיך לנשק".

"זו הייתה דרכך. כך היית. חבר טוב, אחראי, מקצוען. תמיד ראית את האחרים, תמיד ניסית לעשות טוב. כתבת על ה-7 באוקטובר: 'זה לא היה רק אירוע ביטחוני אסוני אלא רעידת אדמה תודעתית. משהו נשבר באמון שלנו ובהנחות היסוד שעליהן גדלנו ודווקא מתוך השבר קמנו והתגייסנו כחברה בעורף ובחזית'".

"היית חייל צעיר שהבין שתפיסת הביטחון נבנית בלבבות של אנשים שמאמינים, שלוקחים אחריות על עצמם, על החברה, על המדינה שלהם. כמה נדיר למצוא לוחם צעיר שמבין כך לעומק את משמעות האחדות, שמבין שהכוח שלנו הוא לא רק בנשק, אלא ברוח, בערבות, באמונה, בצדקת הדרך. איתי, לא רק מילותיך מעידות עליך, אלא בעיקר מעשיך. אני מבטיח לך, שנמשיך לספר עליך לחניכים שיבואו אחריך. שנקרא את המילים שלך ונזכיר להם מה הפירוש של להיות חייל, מפקד, אדם. איתי היקר, היית ותישאר לעד אחד מהטובים שבבנינו. חניך למופת, לוחם אמיץ, מנהיג צעיר".

יש לציין כי תוכנית ארז (יחידה 169) היא מסלול הכשרה להכשרה ולפיתוח של מפקדים קרביים עבור יחידות השדה של צה"ל. התוכנית מייעדת את חניכיה לשירות בתפקידי מ"מ ומ"פ בכל יחידות הקומנדו והשדה בזרוע היבשה.

איתי היה נכדו של אחד ממקימי קיבוץ עין השלושה שבעוטף עזה. האב אבישי סיפר על הפתקים של הבן ששמורים אצלו. איתי כתב לאביו: "העולם כל כך עצום, מלא במשמעות אינסופית, ומה מקומי בתוכו, אם לא עוד קפיץ קטן במכונה משומנת להפליא. העוצמה של היקום מדהימה אותי בכל פעם מחדש. אני יודע שהיופי והטוב מרחפים סביבי, נוגעים בכל פעימת לב, בציוץ סיפור, במשב רוח. היקום הזה נברא גם בשבילי, לא מתוך אגואיזם, אלא מתוך הבנה עמוקה שאני לא קיים סתם כך, ושיש סיבה לכל דבר. אני לא אדם מאמין, אבל אני מאמין שהטוב קורה כי הוא קורה. יעבץ סוף'".