משפחתו של רס"ן יניב קולא הי"ד נפרדה בדמעות: "נהרג כשעשה את מה שאהב"

רס"ן יניב קולא הי"ד ממודיעין, שנהרג מירי נ"ט של מחבלי חמאס לעבר כלי הנדסי ברפיח במהלך הפסקת האש ברצועת עזה, הובא היום (שני) למנוחות בהר הרצל. קולא, שמונה לאחרונה למפקד פלוגה, נפל לצד סמ"ר איתי יעבץ. בני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה, וסיפרו על אדם מסור, צנוע ואוהב שהקדיש את חייו לחייליו, למשפחתו ולחבריו.

אביו, אורן, ספד: "ילד שלי, ילד שלנו, החלל שהשארת הוא עצום. אין לתאר את החוסר שנותר כשאתה לא איתנו. בכל מקום שהיית הבאת טוב, בכל אשר נגעת הפכת לאור - אם זה בהתנדבות, אם זה בתמיכה מול חברים או ילדים. תמיד היית אתה. היסודיות שבה עשית דברים והירידה לפרטים היו נר לרגליך, כמו הפלוגה שלך, והעצימו את האיש, החייל, הנשמה שאתה. שבת בצהריים כבר לא תהיה אותו דבר. משפחתנו מחזקת אתכם שתעמדו איתן על הגנת המדינה. ילד שלנו, נוח על משכבך בשלום. אוהב, אבא".

אמו, דגנית, סיפרה על הקשר המיוחד ביניהם: "ילד יפה שלי, ילד יקר. תראה כמה אנשים באו לחלוק לך כבוד אחרון, להיפרד ממך. כל כך הרבה דברים אמרו עליך ועוד יוסיפו להגיד. באתי אליך ברעיון שאני רוצה לעשות טריאתלון, ואמרת: 'אמא, אני איתך'. שנה שלמה עבדנו על זה ביחד. בכל סופ"ש, בכל סוף אימון, היינו מדווחים אחד לשני את התוצאות".

אמו הוסיפה: "היינו תומכים אחד בשני ברגעים הקשים והטובים ובמרוץ היינו בהיי גדול, ידענו שאנחנו הולכים לעשות את זה - ועשינו את זה. אומנם אתה חיכית לי, אבל עשינו את זה ביחד. אתה לא ויתרת והמשכת להיות איש ברזל. ילד גיבור שלי, היו לך כל כך הרבה חלומות ותכנונים. תנוח בשלום. אני כבר מתגעגעת. אנחנו נשמור על נטע, היא חלק מאיתנו. אני מצדיעה לך".

רס"ן יניב קולא הי״ד (צילום: דובר צה"ל)

אחותו יובל סיפרה על דאגתו לחטופים ולחייליו: "אני עומדת כאן, כשלא חשבתי שאעמוד במעמד כזה. אתמול קיבלתי את הבשורה, ולאורך כל החודש כתבת לי. שאלתי אותך מתי אתה יוצא שוב. מאז שנכנסת לתפקיד לא יצא לנו כמעט להיפגש. תמיד כתבת לי 'המשימה לא הושלמה, יש עוד חטופים להחזיר'. אח שדואג למסביב, גם אם זה לא מורגש. אח שרואה מעבר. עכשיו, כשהגנת על המדינה שלך, נלקחת לי, אח שלי. שמור עלינו מלמעלה. אני יודעת שמישהו שם למעלה יעשה אותך שמח. אח שלי, גיבור, תמיד תהיה אח שלי. שלושה אחים, משפחה אחת לנצח. אחי, אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע. אוהבת אותך לנצח, תמיד תהיה בליבי".

האח עידן אמר: "אני מחכה שתצוץ ותפתיע אותנו. מחכה שתצחק על איזה טררם עשינו לך פה. אבל כל רגע שעובר מוריד את הסיכוי. אני לא תופס את זה. אין מצב. איך דווקא עכשיו, כשיש לך אחיינים קטנים שמחכים לך, כשסוף-סוף קיבלת את תפקיד המ"פ? כמה עבדת קשה. כבר דיברת בלי סוף על האתגרים. עכשיו, כשהחיים עם נטע התחילו לרקום עור וגידים, סידרנו כיסאות בבית והייתה הרגשה כאילו אתה עומד לצוץ מהפינה. נהרגת כשעשית את מה שאתה אוהב. היית מוקף באנשים שכל כך חשובים לך. דיברת על חברים מהפלוגה, איך אתה עוזר להם. השילוב הזה, בין התמונה הגדולה לפרטים הקטנים, בא לך כל כך טבעי. אנחנו מתחייבים להמשיך את הדרך שבה חיית".