חדשות בריאות
בשורה טובה ממשרד הבריאות: "גידול משמעותי בתוחלת החיים בישראל"
מנתונים בתחום הבריאות בישראל, שפורסמו על ידי ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), תוחלת החיים הממוצעת בישראל עלתה ל-83.8 שנים. ישראל ממוקמת במקום הרביעי בעולם
- שלומי דיאז
- פורסם כ"ז תשרי התשפ"ו
אילוסטרציה (שאטרסטוק)משרד הבריאות פרסם היום (ראשון) נתונים בתחום הבריאות בישראל, שהוצגו על ידי ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.
מניתוח תחומי הבריאות במדינות החברות בארגון, ובמדינות נוספות ברחבי העולם, עולה כי בשנת 2023 ישראל דורגה במקום הרביעי עם תוחלת חיים של 83.8 שנים – לאחר יפן (84.1), שווייץ (84.3) וספרד (84.0).
כמו כן, בדומה לרוב מדינות ה-OECD, גם בישראל נרשמה עלייה הדרגתית בתוחלת החיים בעשור האחרון, תוך ירידה זמנית קלה והתאוששות לאחר מגפת הקורונה.
הנתונים מעידים על קפיצה דרמטית בתוחלת החיים בישראל בין 2022 ל-2023 – כמעט שנה שלמה – הן בקרב נשים (מ-84.8 ל-85.7 שנים) והן בקרב גברים (מ-80.7 ל-81.7 שנים). מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות ובהן ארה"ב, יוון, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ואסטוניה.
עורכי הדו"ח ציינו כי "ייחודה של ישראל בהקשר תוחלת החיים טמון בעובדה שבניגוד למדינות שצוינו, ובהן ניכרה ירידה חדה בתוחלת החיים בתקופת הקורונה, ולאחר מכן התאוששות חדה לרמות שלפני המגפה – הרי שבישראל הפגיעה הייתה מתונה מלכתחילה, ולכן העלייה משקפת שיפור אמיתי".
מהנתונים עולה עוד כי ישראל, שמשקיעה 7.6% מהתמ"ג שלה בבריאות, נמנית עם המדינות שמשקיעות חלק קטן יחסית מהתמ"ג בהוצאות בריאות – בניגוד למדינות אירופאיות כמו גרמניה (12.3%), אוסטריה ושווייץ (11.8% כל אחת), צרפת (11.5%) ושוודיה (11.3%).
בעשור האחרון, בניגוד לרוב מדינות ה-OECD, לא נרשמה בישראל עלייה משמעותית בהוצאות הבריאות כאחוז מהתמ"ג, לצד עלייה חדה וזמנית בתקופת הקורונה, שלאחריה חזרה למגמה הקודמת. עלייה נוספת נרשמה בנתונים האחרונים לשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומשקפת את עבודת מערכת הבריאות בטיפול בפצועים.
נתון חשוב נוסף המעיד על איכותה של מערכת הבריאות נוגע לשיעור תמותת התינוקות בישראל, הנמוך מהממוצע ב-OECD. הנתון עומד על 2.7 לכל 100,000 לידות בלבד – למרות פערים קיימים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. שיעור תמותת התינוקות נמצא במגמת ירידה משמעותית בישראל הנמשכת יותר מעשור.
כמו כן, ישראל מדורגת במקום השני (אחרי שווייץ) בשיעור התמותה הנמוכה ביותר הניתנת למניעה מבין מדינות ה-OECD - 134 תמותות לכל 100,000 נפש. בכך נמנית ישראל עם קבוצה מצומצמת של מדינות OECD שמתאפיינות גם בהוצאות בריאות נמוכות וגם בשיעור תמותה הניתנת למניעה הנמוך מהממוצע.
הנתונים מצביעים גם על כך שישראל נמצאת בין המדינות בעלות שיעור התמותה ממחלות לב הנמוך ביותר ב-OECD, עם 49.4 תמותות לכל 100,000 נפש בלבד. הנתונים משקפים ירידה עקבית מאז 2015, המלמדת על שיפור במדיניות המניעה, באיכות הטיפול ובנגישות לשירותים רפואיים.
שיעור ההתחסנות בישראל, בכלל, ונגד חצבת בפרט, דומה לממוצע ה-OECD בעשור האחרון, ועומד על מעל 90%. חיסוני השגרה מהווים חלק מרכזי בליבת בריאות הציבור בישראל, ובעלי חשיבות רחבה לכלל החברה. חשוב לציין כי בכל העולם קיימת מגמת ירידה בהתחסנות ובישראל נעשים צעדים נרחבים להעלאת הכיסוי החיסוני.
עם זאת, לצד הישגים מרשימים במדדים שונים, קיימים בישראל גם אתגרים בריאותיים הדורשים תשומת לב ומשתקפים אף הם בנתוני הדו"ח. דוגמה לכך היא שיעור העישון הגבוה בחברה הישראלית – 16.1% - התורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה. למרות מגמת ירידה בעשור האחרון, כפי שנמדדה גם במרבית מדינות ה-OECD, הירידה בעישון בישראל הייתה צנועה יחסית ואף לא עקבית.
גגגג




