מגי טביבי: "בעולם של חומר והצלחות - אתה מחפש עוגן. מתחברת לקב"ה"

"אני שומרת שבת כהלכתה כבר שש שנים. אני מתפללת כל יום שחרית, מנחה וערבית". כך אומרת מנחת ערוץ 14, מגי טביבי, בראיון לעיתון בשבע. טביבי דיברה על ההתחזקות הרוחנית שלה בשנים האחרונים. לדבריה, "בסוף כשאתה חי בעולם של חומר, של כותרות והצלחות - אתה כנראה מחפש עוגן. ולכן הרגעים שלי במהלך היום כשאני מתפללת, הם הרגעים שבהם אני מניחה את הרגליים על הקרקע, מתחברת לקדוש ברוך הוא וזוכה לסוג של איפוס. זאת גם הדרך שלי להודות לו על היש. אני אומרת מזמור לתודה ומודה לו על הזכות הגדולה להיות במקום שאני נמצאת בו. אני לגמרי בתחושת הודיה".

"לפני המהדורה אני נכנסת לבית הכנסת בערוץ לרבע שעה עם עצמי בתפילת מנחה", מוסיפה טביבי. "גם כשאני מסיימת את המהדורה ואת ישיבת המערכת שאנחנו עושים, אני נכנסת שוב לבית הכנסת, מתפללת ערבית וחוזרת הביתה. אלה הרגעים שהם רק שלי במהלך היום, אלה העוגנים שלי. הימים שלי באמת יכולים להיות מטורפים ומלאי סטרס ולחץ. ליצור ולהגיש מהדורת חדשות זה לחיות בקצב אחר, ולא משנה מה קורה. וכשמגיע זמן מנחה, אני יודעת לעצור ובתוך כל הרעש וההמולה אני מוצאת את השקט שלי".

על האפשרות להקים בית נאמן בישראל אמרה: "אם היינו מקיימות את הריאיון הזה לפני שנה, הייתי הרבה פחות פתוחה לרעיון, כי אני מאוד מושקעת בקריירה ויש לכך גם מחיר אישי. אבל היום אני יותר פתוחה לכך, כמובן רק עם הפרטנר המדויק לי. כי בסוף בעולם המאוד רועש את רוצה למצוא את הפרטנר המדויק שיכול ורוצה לעשות איתך את הדרך הזאת".

לסיום, היא נשאלה האם העובדה שהיא מפורסמת מקשה על התהליך. "זה בהחלט עושה את זה יותר מורכב", ענתה, "כי המסך הוא מסך ויש את החיים האמיתיים. ויש אותי בין ארבעה קירות, פשוט מגי, ואת רוצה את האדם שלא יסתכל עלייך בשקיקה רק כשהוא צופה בך במסך, אלא גם כשהוא לצידך במסע החיים. ובמקום הזה לפעמים זה מאתגר למצוא את האחד".