מה ההבדל בין התעוררות רוחנית ובגרות רוחנית?

מה ההבדל בין התעוררות רוחנית ובגרות רוחנית?

התעוררות רוחנית זו חוויה.

היא יכולה להיות חד פעמית או לקרות פעמים רבות.

היא יכולה לקרות ליחיד או לקבוצה.

היא כשמה – מעוררת, מטלטלת

ומביאה את האדם להרגשה, שמעבר לעולם הפיזי המוחשי,

יש עולם רוח גדול ומורכב, שאפשר לגעת בו,

שאפשר לקבל ממנו כוח,

ושהוא השורש והמקור של עולם החומר.

אבל אדם יכול לחוות התעוררות כזו,

ולהמשיך אחר כך בחיים כאילו לא קרה דבר.

גם בין אלו שחוו מוות קליני וראו את העולם שמעבר,

יש שמתארים שהם חזרו לשגרה רגילה, ללא שום שינוי.

אפילו עם ישראל,

שחוה את ההתעוררות הרוחנית הכי גבוהה בהיסטוריה האנושית –

פגש בבורא במעמד הר סיני,

וקיבל ממנו הדרכה איך להגיע לבגרות רוחנית –

יצר את עגל הזהב זמן קצר לאחר מכן.

בגרות רוחנית זו כבר ליגה אחרת,

וגם בתוכה יש מדרגות רבות.

בגרות רוחנית ממשיכה את החוויה לכל החיים.

גם מי שלא היתה להם חוויית התעוררות

יכולים להגיע לבגרות רוחנית.

בגרות רוחנית מבינה שלעולם שמעבר לפיזי יש חוקים ושפה משלו,

ושצריך ללמוד אותם.

אי אפשר בלי.

בגרות רוחנית מבינה שכאשר אתה נוסע לארץ אחרת,

אם לא תיקח איזו מפה, מילון וכסף שאפשר להשתמש בהם שם –

לא תוכל להסתדר. אתה חייב להתכונן.

בגרות רוחנית מבינה שהעניין המרכזי הוא

לא חוויה של התפעלות או אקסטזה או התרגשות,

אלא לבנות חיים מלאים שמבוססים על הבנות רוחניות.

חיים שאינם נותנים תשומת לב מוגזמת, מיותרת ומוחלטת לגוף,

אף על פי שהוא, כמובן, מרכבה מפוארת לנשמה,

כי בכל זאת, זו מרכבה זמנית.

הדת היהודית היא מערכת למידה רוחנית של חוקי הבריאה,

ויש בה אינסוף כיתות ורמות לימוד.

מי שלא הגיע לבגרות רוחנית,

ואולי אפילו לא חווה התעוררות רוחנית –

יכול להישאר בגנון של המערכת הזו כל חייו…

יש בה כיתות נמוכות מאוד –

שבהן נמצאים אלו שחייבים להוכיח שהם צודקים,

אפילו באגרופים ובמכות.

ויש כיתות גבוהות כל כך –

שרק מלראות את האנשים שנמצאים בהן,

אתה כבר עובר התעוררות רוחנית.

זה קורה באותה מערכת של דת.

השאלה היא על איזו כיתה אנחנו מדברים,

מה המטרה שלנו,

והאם אנחנו מבינים בכלל שבלי להגיע לבגרות רוחנית,

נישאר כיתה שוב ושוב, ולא נוכל לסיים את בית הספר.

מתוך הספר "אמנות לנשמה – ציורים ותובנות", מאת אורית מרטין