הרבנית ימימה במסר עוצמתי: מה הדבר החשוב ביותר אצל ה' יתברך?

אנחנו בפרשה שיש בה הכי הרבה מצוות בתורה: שבעים וארבע מצוות! ובגימטרייה: ע"ד.

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ!

ואם בשיבה עסקינן, אני מוקפת נשים ששואלות אותי כל היום: "אז מה עושים? כבר אמצע אלול ולא התחלתי להרגיש את אלול! אני לא מרגישה ולא מתרגשת, אני אדישה, לא זזתי בכלום!"

מה עושים? עושים.

איפה שלא מזדמנת מצווה – חוטפים, חוטפים, חוטפים!

יש לנו הפטרה מדהימה השבוע: "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה... כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה, אָמַר ה'". וה"פרי צדיק", רבי צדוק הכוהן מלובלין שהיארצייט שלו היה השבוע, שואל: מה זאת אומרת? "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה" – למה שעקרה תשמח בזה שהיא לא יולדת?

ומה זאת אומרת: "רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה",

איך יתכן שאישה שיושבת בשממה, יש לה יותר ילדים מזו שיש לה בעל?

והוא כותב:

וּלְפִי הַפְּשָׁט נִרְאֶה שֶׁ"רָנִּי עֲקָרָה", מָה שֶׁנִּרְאֶה וְדוֹמֶה לַעֲקָרָה בַּגָּלוּת. הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁאָמַר לְתַלְמִידוֹ [...] שֶׁבַּדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה, אַף דָּבָר קָטָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה בְּכַוָּנָה לְשֵׁם שָׁמַיִם,חָשׁוּב אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים גְּדוֹלוֹת בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים! וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "רָנִּי עֲקָרָה", אַף שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהוּא כַּעֲקָרָה, שֶׁהַדּוֹר הָלוֹךְ וַחֲסוֹר, מִכָּל מָקוֹם "רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה". אַף שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת דַּלִּים בְּמַעֲלָתָם, אֲבָל הֵם חֲשׁוּבִים אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּרַבִּים וּגְדוֹלִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם "בְּנֵי שׁוֹמֵמָה", שֶׁהֵם בַּדּוֹר הַזֶּה, דּוֹר יָתוֹם. וְדָבָר קָטָן חָשׁוּב אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר "מִבְּנֵי בְעוּלָה", מִמָּה שֶׁהָיָה חָשׁוּב אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הַגְּדוֹלִים".

וואו. ה"פרי צדיק" עושה לנו הנמכת ציפיות. את מסתכלת על הילדה הזאת וסופקת כפים: "אני התלבשתי ככה בגילה? איפה? האם דיברנו ככה כשהיינו ילדים? לכם יש הכל, לנו לא היה רבע ממה שיש לכם!"

תקשיבו, אומר ה"פרי צדיק". תצדיעו לילדים האלה של הדור הזה. נכון, זה לא הדור שלכם! הדור הֲלוֹךְ וַחֲסוֹר, זאת אומרת אין את הגדלוּת שהייתה פעם, אבל דווקא בגלל זה כל מעשה קטן שילדי הדור הזה עושים, כל תפילה שהם מקבלים על עצמם, נחשבת מאוד.

מאוד קל לזלזל. איך אמר פעם מישהו בפתיחת עונת הסליחות: "נפתח חוף הכותל! תראו איך הם מתלבשים, כל באי הסליחות בכותל".

אז מה? יקר בעיני הקב"ה מאוד כל תנועה לכיוונו, כל פסיעה קטנה.

אל תגידי לעצמך" "אני כל כך לא מושלמת בזה, אז איך אני פתאום אקפיד – בזה? אני כל כך לא צנועה בזה, אז פתאום אהיה צנועה בדבר אחר?"

כן. כי כל מעשה קטן בדור הזה, שוקל הרבה יותר ממה שיכולנו לעשות בתקופה של בעלי המוסר, או בתקופה של התנאים והאמוראים.

הדור הזה הוא דור מוצף פיתויים ומסכים ועדיין, אלפי אנשים ילכו לכותל בלילה, יצעקו "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ". זה יקר. כל מעשה הוא יקר וכבד בעיני ה'.

"רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה". את מסתכלת לפעמים על הילדים האלה ותוהה, מה ילדתי?

אז תרוני! ותשמחי! כל מעשה שהם מצליחים לעשות הוא וואו, ויקר בעיני ה'.

שנזכה להביט בהם במבט הזה, המגדל; וְזַכֵּנִי לְגַדֵּל כל דבר קטן שהם עושים. וגם כל דבר שאנחנו עושים! גם אנחנו!

אני חושבת על אמא שלי ותוהה, איך היא השקיעה, ואיזו מין אמא חלשה אני לעומתה?

ואני מזכירה לעצמי: לא נכון! זה דור אחר. אימהות עובדות בחוץ, וההתמודדויות עם הילדים אחרות לגמרי.

רוני ושמחי, ימימה. כל דבר קטן שאת עושה הוא מבורך ויקר ערך.