דו"ח מבקר המדינה: "מחדל ממשלתי בטיפול בעורף"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת מיוחד שהתמקד בניהול התחום האזרחי במלחמה, על ידי הממשלה. בין היתר קובע מבקר המדינה כי הממשלה לא נערכה בהתאם, למרות שהיו "בעיות בעורף שהיו ידועות עוד ממלחמת לבנון השנייה".

המבקר הטיל את האחריות על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', על שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ועל קודמיו, וכן על נושאי תפקידים במשרדי הממשלה.

על פי הדו"ח, "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. התגלה מחסור בכוח אדם במפעלים חיוניים, מחסור בגורמי מקצוע מטפלים בתחום הפסיכולוגי-רגשי, מחסור בנציגי משרדי ממשלה במקומות שהייה של תושבים מפונים וליקויים בתשלום מענקים ופיצויים".

המבקר טוען בדו"ח הביקורת כי "את מחיר המחדל המתמשך שילמו כמובן תושבי ישראל, שנזקקו נואשות לסיוע". בדו"ח נקבע שההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה "לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה".

באשר לראש הממשלה ציין המבקר כי הוא "היה מחויב לפעול להבטחת מענה לחוסרים ארוכי שנים בהיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום". בדו"ח מציין אנגלמן כי "לנוכח התמשכות הכשל על פני חודשי המלחמה, היה על נתניהו להידרש לנושא, כדי להביא ליישום את החלטת הממשלה בכל הנוגע להובלת הטיפול בתחום האזרחי".

הדו"ח מתייחס גם לראשי הממשלה שכיהנו למשך תקופה קצרה בממשלת בנט-לפיד: "לצד האמור יוער כי גם ראשי הממשלה נפתלי בנט בשנת כהונתו מיוני 2021 ועד יוני 2022, ויאיר לפיד בתקופת כהונתו (כראש ממשלה חלופי במהלך שנה, וכראש ממשלה בתקופה של חצי שנה לאחר התפזרות הכנסת, מיוני 2022 ועד דצמבר 2022) לא פעלו בנושא".

ראש הממשלה הגיב לדו"ח: "מסמך לא רלוונטי, דוחה את המסקנות. דו"ח מבקר המדינה עוסק בהערות שוליים חסרות חשיבות אמיתית. הדו"ח מתעלם לחלוטין מכך שמדובר במלחמה קיומית בהיקף שלא ידעה המדינה בכל שנותיה, ונפתחה ללא התראה מוקדמת, כאשר לא היו תקדימים לפעול על פיהם. ממשלת ישראל הצליחה לפעול באופן מיידי ויצרה שיטת עבודה מתאימה למצב החירום הייחודי שהתקיים".

על השר לשעבר גלנט כתב מבקר המדינה כי הוא ושרי הביטחון שקדמו לו, שעמדו בראש גופי החירום הפועלים במשרד הביטחון ובצה"ל – רח"ל ופיקוד העורף (פקע"ר) - לא השכילו להסדיר את מעמדם במשך שנים. לפיכך, גופי חירום אלו והעומדים בראשם לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים בתחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל.

לפי אנגלמן, "רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי המנהל את כלל ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה. פיקוד העורף, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, אשר מופקד על ההתגוננות האזרחית ונדרש בידי הממשלה להקצות כוח אדם לתמיכה בפעולות רח"ל, בנוגע לקליטת מפונים במתקנים, לא נתן מענה על צורכי התושבים שעזבו את בתיהם, ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".

לגבי סמוטריץ' כתב מבקר המדינה כי הוא לא השתמש בסמכויותיו, כמי שעומד בראש הקבינט החברתי-כלכלי, לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה. הוא "כשל ביישום החלטת הממשלה, אשר היה שותף לקבלתה, בדבר הקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו. כמו כן הוא לא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך, כדי שתתקבל החלטה בדבר הגורם שיופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים".

 המבקר הוסיף כי הקבינט החברתי-כלכלי שבראשות סמוטריץ' "נמנע ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה - טיפול במכלול ההיבטים האזרחיים, במהלך תקופה שבה שרויה המדינה במלחמה שיש לה השפעות מרחיקות לכת על העורף והאוכלוסייה. נמצא כי השר מיעט לכנס את הקבינט, וגם כשכונס – הוא לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה, לא עסק במכלול של צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה (כגון תעסוקה ודיור), ולא קיבל החלטות מדיניות בנושאים המצויים בתחומי סמכותו".

אנגלמן כתב כי במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף. הוא כתב כי אמנם הממשלה הטילה ב-2007 על שר הביטחון אחריות-על לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום, אך לא הוקנו לו, ומכוחו גם לגופים הרלוונטיים במשרד הביטחון, הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום, ובכלל זאת הסמכות לתת למשרדי הממשלה הוראות בכל הנוגע להיערכות לחירום ולניהול הטיפול בעורף בשעת חירום.

בסיום הדו"ח נכתב כי "על הדרג המדיני, ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה, המל"ל ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדוח ביקורת זה. פעולה מהירה ותכליתית לתיקון הליקויים חיונית ביותר כדי לבסס מערך ניהול ממשלתי כולל ואיכותי של ההיבטים האזרחיים במלחמה, כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת בעת הזו ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים כמו גם לאירועי חירום אחרים".

שר האוצר מסר בתגובה: "הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת, ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות - אך ללא סמכות ויכולת לממשה".

"לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה אפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר מ-200 אלף מפונים, 300 אלף מילואימניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל. זאת, במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום ליישובי הדרום והצפון ועוד".