הברכה הקצרה שמכילה את כל הכאב והתקווה של עם ישראל: הכירו את ברכת "בונה ירושלים"

ברכת בונה ירושלים שבתפילת שמונה עשרה היא ברכה קצרה במילים, אבל עמוקה ועצומה בתוכן. היא מחברת אותנו אל הכאב של חורבן ירושלים, ואל התקווה הגדולה לגאולתה ולבניינה. חז"ל מלמדים: "כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה". לא די במילים שגורות; נדרשת מאיתנו השתוקקות אמיתית, אפילו לרגע קטן, שיכולה להפוך את התפילה למנוע של גאולה.

1. ברכת "בונה ירושלים"

ברכת ירושלים היא הברכה ה-14 בתפילת שמונה עשרה, אחת מ-13 ברכות הבקשה בתפילה זו.

2. תוכן הברכה

עיקרה של הברכה הוא תחינה לבורא לקומם את ירושלים מאפרה ולהשיב את שכינתו לתוכה.

חשיבות הצפייה לגאולה מתבטאת בשכרה בקירוב הגאולה ועונשה למי שאינו מצפה לבואה, ועל זה אמרו חכמים במדרש: "כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש, ומה אם אלו... אנו על אחת כמה וכמה. לפיכך התקינו שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים". (מדרש תהלים מזמור יז, הובא ברד"ק סוף שמואל ב').

וכן אמרו חכמים במדרש: "אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם: מלכות שמים, מלכות בית דוד ובית המקדש". (ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו)

3. נוסח הברכה

נוסח אשכנז: וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵהּ אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנֶיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָּוִד (עַבְדְּךָ) מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם.

נוסח ספרד: תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וְכִסֵּא דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְּתוֹכָהּ תָּכִין, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנֵיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם.

4. פירוש הברכה

ולירושלים עירך, ה', ברוב רחמיך תחזור, ותשרה שכינתך בתוכה כפי שהבטחת, ותבנה את ירושלים בזמן הקרוב בעוד אנו חיים, בנין נצחי, ואת מלכות בית דוד במהרה בתוך ירושלים תבסס. מקור הברכה, מודה אני לך ה, הבונה את ירושלים.

5. תפילת "נחם"

בתשעה באב מוסיפים בברכת ירושלים את תפילת נחם. מקורה של תפילת נחם הוא בתלמוד הירושלמי.

נוסח תפילת נחם: "נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי עבודה זרה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים".