האימאם הצרפתי הבכיר: "חמאס הוא האויב. עם ישראל מוכיח לעולם מהי גבורה"

השקט ששרר ברובע דראנסי שבמחוז סן-סן-דני בצרפת ניבא רעות. הערב החל לרדת, מחשיך את סמטאות הרובע הצפוף. מהמסגד העירוני "א-נור" עלו קולות חריגים: "עם ישראל הוא עם של ניסים", הדהד הקול בחלל, "חמאס הוא אויב הפלסטינים".

לקראת סיום הכנס בו השתתפו עשרות אימאמים, זה קרה: שמונים רעולי פנים פרצו אל תוך המסגד והתקרבו לעבר האימאם חסן שלגומי. הם החלו לקלל, להכות ולאיים על חייו. במשך שעה ארוכה הם הפילו אימה בלב המסגד, השתוללו והתפרעו. מאז האירוע, שלגומי מסתובב כשהוא מוקף אבטחה הדוקה לאורך שעות היממה.

זו לא הפעם הראשונה בה שלגומי, יו"ר מועצת האימאמים של צרפת, נתקל באלימות המכוונת נגדו. כך, למשל, לאחר ביקור פומבי שערך באנדרטת השואה בדראנסי, פרצו אלמונים לביתו וחוללו בו הרס. בשל עמידתו לצד העם היהודי והגינויים שהוא משמיע נגד האסלאם הקיצוני, הוא מכונה בבוז על ידי מתנגדיו "האימאם של היהודים". הם יוצאים נגדו, רודפים אותו, ומובילים קמפיין דה-לגיטימציה לפעילותו.

שלגומי עם הנשיא יצחק הרצוג (צילום: בן רוזמבלום)

אל תאמינו לויקיפדיה

חסן שלגומי, 54, הוא איש הדת המוסלמי המאוים ביותר בעולם. הוא יליד תוניסיה, לה אין יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. "תוניס של אז הייתה מדינה של סובלנות", הוא מדגיש. "יהודים חיו בג'רבה, בלה-גולט ובגמרת, והיחסים בינם לבין המוסלמים היו ידידותיים מאוד". שלגומי למד במוסד המוסלמי המתון "אל-זיתוני" שבתוניס, אולם את הסמכתו לאימאם קיבל דווקא מ"מדרסה" בפקיסטן, הנחשבת למדינה הנוטה לאסלאם הקיצוני.

שלגומי לא מסכים עם הקביעה הזו: "בפקיסטן קיימים שני הזרמים – גם מדרסות מתונות, וגם קיצוניות. הכול תלוי באדם ובמה שהוא מחפש, ואי אפשר לשפוט אדם רק לפי המקומות שבהם למד. אני רואה בעצמי אדם של אמונה ושל שלום, אדם שרוצה להצעיד את דתו אל עבר המודרניות. אדם שמאמין במולדת, באנושות, בהומניזם. שסבור שאנשי הדתות האחרות, גם אם אינם אחינו לדת, הם אחינו לאנושות".

העבר שלך מוכיח שהחזקת בהשקפת עולם קיצונית יותר, ויש כאלו הטוענים שאתה חבר בתנועה קיצונית בפקיסטן.

"כשהייתי צעיר אולי הייתי שמרני, אך מעולם לא קיצוני", הוא אומר. "אל תאמין לעיוותים שמופיעים עליי ועל אחרים בויקיפדיה, כי היא מושפעת לעיתים קרובות מהשמאל הקיצוני ומהתומכים באסלאמיזם".

מה הבסיס למתינות שאתה מייצג? הקוראן והח'דיתים מבוססים על קיצוניות – לדוגמה חדית' "העצים והאבנים" הידוע.

"בקוראן יש פרשנויות שונות, וכל פסוק נכתב בהקשר מסוים. אי אפשר להכליל או לעוות. קיימים גם חדית'ים שקריים רבים, כמו למשל זה שקורא להרוג יהודים המתחבאים מאחורי עץ או אבן. החדית' הזה שקרי לחלוטין, מעוות וסותר.

"לאסלאם יש פרשנויות רבות, ובכל מדינה יש גישות שונות", ממשיך שלגומי. "לכל אחד מאיתנו ניתנה האפשרות לבחור את דרכו, ולכן לא המדינות הן אלו שעיצבו אותי אלא אנשים מתונים מהם למדתי רבות. הבסיס שלי למודרניות נשען על שלושה עקרונות: חינוך טוב, סביבה טובה וידע. כאשר לאדם יש את שלושת היסודות הללו - הוא יכול לבחור בקלות בדרך הנכונה. אך כאשר אין לו לא חינוך, לא סביבה טובה, ולא ידע - קל מאוד למשוך אותו לזרם הקיצוני".

לדבר בערבית. עם דובר צה''ל בערבית, אל''מ אביחי אדרעי (צילום: בן רוזמבלום)

עם של ניסים

לדברי שלגומי, באסלאם קיימות אמנם קריאות שיכולות להתפרש כקיצוניות, אך על המוסלמים לבחור בדרך המתונה שהיא הדרך הצודקת. "העם היהודי מוזכר בקוראן עשרות פעמים, וכמעט שליש מהפסוקים עוסקים בו. זו הסיבה העיקרית שתמיד תמכתי בעם הזה".

למה אתה עושה את זה באמת? מה מניע אותך לעמוד לצד העם היהודי?

"המאבק שלי נועד לשחרר את האסלאם מהאסלאמיזם, שהוא סכנה לאנושות", מצהיר שלגומי. "אחד היעדים שלי הוא לקרב בין יהודים למוסלמים, ולהפגין אהבה לעם היהודי. היהודים הם בניהם של אברהם, יצחק ויעקב, ואני מגן עליהם מתוך אהבה ומתוך הזיכרון של הסבל שסבלו לאורך ההיסטוריה. העם הקטן הזה, שאני מכנה 'העם של הנס', קם תמיד מחדש מול האויבים שלו. הוא עמד בגבורה מול המצרים, הרומאים, היוונים, וגם מול האסלאמיסטים - ולעולם לא נכנע. עם ישראל מוכיח לעולם כולו מהו אומץ וגבורה".

אתה משלם על כך מחיר כבד.

"נכון, אני בהחלט משלם מחיר כבד על הידידות הזו עם העם היהודי, אך אני מקבל אותו בגאווה ובאהבה, כי אללה איתי. צריך אמנם אומץ רב לעשות את מה שאני עושה, אבל אצלי אין דו-פרצופיות וצביעות. אני אומר את מי שאני, ואין ספק שאני משלם על כך את המחיר, וביוקר".

זה מחיר יומיומי?

"כבר כמעט עשרים שנה שאני נמצא תחת הגנה משטרתית יום ולילה, ואני לובש עליי תמיד אפוד-מגן", הוא משתף. "יצאו עליי גזרי דין מוות של דאע"ש, אל-קאעידה, חיזבאללה, חמאס, האחים המוסלמים, ואפילו מצד חברים בפת"ח. עברתי תקיפות רבות וניסיונות התנקשות. הייתי גם מטרה ל"קולקטיב שייח' יאסין" בצרפת, שהטריד אותי במשך חודשים.

"כמעט כל שבועיים אני נאלץ להגיש תלונה במשטרה. לצערי, אחרי הביקור שלי בישראל קיבלתי עוד יותר איומי מוות ונאלצתי להגיש מספר תלונות נוספות. מסיבות אלו אני נאלץ לשנות את מקום המגורים שלי לעיתים קרובות ולחיות כל הזמן בפחד".

שלגומי מספר כי הבריח את משפחתו למדינה אחרת לפני כעשרים שנה: "הם נמצאים רחוק ממני, במרחק חצי יממה של טיסה מצרפת. ההורים שלי חולים, ואני לא יכול לחזור לתוניסיה ולבקר אותם מחשש שאיעצר ואואשם בבגידה".

זה שווה לך?

"לא רק שזה שווה לי, אלא זהו הג'יהאד האמיתי שלי: ג'יהאד של אהבה ושלום. לנסוע לישראל, בשבילי, זה לפגוש עם של ניסים. יכול להיות שמותר לבקר את המדיניות של ממשלת ישראל, אבל אין זכות לשנוא את עם ישראל".

עם של ניסים. שלגומי בכותל המערבי (צילום: בן רוזמבלום)

חלום טוב, חלום שלום

שלגומי ביקר פעמים רבות בישראל, ונפגש עם אישי ציבור שונים. לאחרונה הוא הגיע לארץ עם משלחת אימאמים מרחבי העולם, במהלכו ביקרו בעוטף עזה. "זה היה ביקור כואב במיוחד", הוא מתאר ברגש. "חמאס זה לא צבא שנלחם על חירותו, אלא כוח ברברי וזוועתי שרצח באכזריות שאין לתאר".

משלחת האימאמים בביקור בכנסת (צילום: בן רוזמבלום)

במסגרת תפקידו כיו"ר מועצת האימאמים של צרפת, המאגדת 80 אימאמים, מתכוון שלגומי להרחיב את פעילותו למקומות נוספים בעולם. "בקרוב אשיק את ועידת האימאמים האירופית, שתכלול כ-100 אימאמים אירופיים החולקים איתי את אותה השקפת עולם. החלום שלי הוא לשחרר באמצעותם את האסלאם מהאסלאמיזם, כי הוא אויב האנושות, ואולי כך נמצא את הדרך לחבר ולאחד בין כולם".

שלגומי מאמין שחלומו ניתן להגשמה. "שני אחוז יכולים לשנות את התשעים ושמונה הנותרים", הוא מצטט פתגם בערבית. "תמיד המיעוטים הם האמיצים. בביקור שעשיתי באנדרטת שואה בצ'כיה, פגשתי ניצול שואה שאמר לי: 'הרוב באותה תקופה לא היו נאצים, אבל הם שתקו והיו אדישים'. גם כאן, התמימות העולמית כלפי חמאס חייבת להיפסק, כי חמאס הוא האויב של העם הפלסטיני".

אתה אופטימי שהשתיקה העולמית תיפסק מתישהו?

"יש לי יותר אופטימיות ביחס לישראל ולמזרח התיכון מאשר ביחס לאירופה. ישנן מדינות מוסלמיות שמהוות מגדלור במאבק נגד האסלאמיזם, כמו האמירויות למשל. ביחס לאירופה, אני פסימי: אני חושש מפחדנות, משיקולים פוליטיים ומשיתופי פעולה של מפלגות שמאל קיצוניות.

"למרות הדאגות הללו, אני לא מפסיק לחלום וממשיך להיאבק לצד קולות אמיצים נוספים. הביקור שלי בישראל עם משלחת האימאמים נועד להעביר מסר של תקווה ושלום. איימו עלינו, חלק מאיתנו גורשו, ואני קיבלתי איומים רבים ברצח – אבל אני ממשיך, ושום דבר לא יעצור אותי".