היא מהשומרון, הוא מבארי: החתונה המרגשת בקיבוץ בו נגדעו חיים

אם מישהו היה מספר להדר אידלס, בת למשפחה תורנית מהשומרון, שיום יבוא והיא תינשא לבן קיבוץ בארי – סביר להניח שהייתה מגיבה בחיוך ספקני. היא נולדה וגדלה בהר ברכה, בקהילה דתית-לאומית מגובשת. השורשים שלה נטועים עמוק בהתיישבות: סבה, הרב דב ליאור, הוא מזקני תלמידי החכמים בציונות הדתית ורבה לשעבר של קריית ארבע-חברון; סבה השני, הרב צבי אידלס, היה מראשוני המתיישבים בחברון.

לפני מספר חודשים, נישאה הדר לנדב בכר. נדב, שנולד וגדל בבארי – קיבוץ חילוני בעוטף עזה – חזר בתשובה. הוא מגיע מבית עם רקע צבאי בולט. אביו, האלוף יוסי בכר, משמש בתפקיד סגן מפקד פיקוד הדרום במילואים וממובילי המלחמה בעזה כבר כמעט שנתיים.

נדב והדר בכר בחתונתם (צילום: אילן מגן)

"לתת כתוביות לסרט"

"נדב מגיע ממשפחה מאוד ערכית", מספרת הדר. "כנער הוא למד בתיכון 'אדם ואדמה', שמשלב עבודת כפיים חקלאית ולימודי בגרות. בבית הספר לומדים גם תלמידים מבתים מסורתיים ודתיים, ומחנך הכיתה שלו היה אדם שומר תורה ומצוות. עבור נדב זאת הייתה הפעם הראשונה בה נחשף לעולם הזה מקרוב, והוא החל להתעניין, לשמוע ולהכיר מושגים. הוא הוזמן לאירוח בשבתות בביתם של חברים דתיים, ולאט לאט העמיק את ידיעותיו ביהדות. היום הוא נוהג לומר, שהחיים שלו היו כמו סרט והתורה הוסיפה להם כתוביות. התורה יישבה אצלו הרבה דילמות ותהיות שצצו במהלך חייו.

"השלב הבא היה לימוד רציני ומסודר בישיבת ברוכין שבשומרון. ראש הישיבה, הרב חיים ברוך, לקח אותו תחת חסותו וליווה אותו בתהליך התשובה. בנוסף, ישנה משפחה דתית מירושלים שהוא הרבה להתארח אצלה בתקופה ההיא, והוא מכנה אותם 'ההורים הרוחניים שלי'", היא מספרת.

לאחר תקופת לימוד בישיבה, נדב התגייס לצבא, וכיום הוא משמש כקצין בסיירת גולני. לריאיון הוא לא התפנה בשל העומס בתפקידו, והדר התנדבה בחיוך לדבר גם בשמו.

הכניסה לאזור החתונה (צילום: אילן מגן)

קיבוץ בארי עבר טבח מחריד בשמחת תורה. היכן נדב היה בזמן הזה?

"בשמחת תורה, כבכל שנה, הקיבוץ חגג את יום השנה להקמתו. לנדב היה חשוב לחגוג את החג בפן התורני שלו. הוא היה אז בקורס קצינים וקיבל יום חופש, ובחר לשהות בשומרון, אצל חבר מהישיבה". הדר מספרת שכאשר בשעות הבוקר המוקדמות החלו לזרום ידיעות על אירוע חריג בעוטף, נדב מיהר לפתוח את מכשיר הנייד ולראות אם הוקפץ לצבא. הוא ראה את זעקות העזרה הנואשות שעלו בקבוצות הוואטסאפ של בארי, ויצא ללא דיחוי לתפוס טרמפים דרומה.

הטרמפ האחרון הוריד אותו בכפר מימון. נדב דפק על דלת אחד הבתים, ביקש בבהילות את הרכב של המשפחה שהתגוררה שם, ויצא לכיוון בארי. "הרכב נצפה במצלמות נכנס בשלום דרך שער היישוב. זה נס עצום, שאפילו עבר תחקור צבאי ואין הסבר לגביו. בשעות הללו הקיבוץ כבר שרץ מחבלים, ואנשי כוח מטכ"ל, שניסו להיכנס מעט לפניו דרך אותו שער, נורו למוות. מאוחר יותר ראו שהרכב בו נסע היה מלא בסימני ירי", הדר אומרת.

נדב חבר לכמה מאנשי הקיבוץ, וביחד הם היו בין אנשי כוחות הביטחון המעטים שנלחמו במקום בשעות הראשונות. הדר משתפת, שבין היתר הוא זכה להציל אח ואחות כאשר זיהה מחבלים פורצים לביתם, ובסייעתא דשמיא חיסל אותם בירי מדויק. היא מוסיפה כי גם בהמשך, כשהגיעו כוחות שלד"ג לקיבוץ – ההיכרות שלו עם מבנה הקיבוץ, הגישות ונקודות התורפה לצד הידע הצבאי שלו, סייעו לנווט את כוחות הביטחון.

הדר מציינת כי אביו של נדב, האלוף יוסי בכר, נלחם אף הוא בגבורה באותה עת, חיסל למעלה מ-15 מחבלים והציל חיי רבים. "למשפחה הפרטית של נדב היה נס גדול: בשלב מסוים המחבלים החלו להעלות באש את הבתים בשכונה, בזה אחר זה, ולרצוח את יושביהם. רחובות שלמים הפכו לשחורים ומפוחמים. כשהתקרבו לבית משפחת בכר, הם החליטו לשנות טקטיקה ולהבעיר בית כן-בית לא, לסירוגין. אולי בגלל שראו שהדבר לוקח להם הרבה זמן. בית המשפחה היה אחד מהבתים שהם לא שרפו. נדב נוהג לומר על כך שבית ששומרים בו שבת – יש עליו שמירה מיוחדת.

"לצערנו, בטבח נהרגה סבתא של נדב. היא שהתה בביתה שבקיבוץ, יחד עם סבו ובן דודו. כשהם הבינו מקבוצת הוואטסאפ שהמחבלים מתקרבים לכיוון הבית, הסבתא ביקשה שכל אחד מהם יסתתר במקום אחר. היא הודיעה שתסתתר בארון, אך בפועל התיישבה על הספה, וכאשר המחבלים נכנסו היא בישרה להם שהיא לבדה בבית. היא נרצחה בדם קר על ידם, והסבא ובן הדוד ניצלו".

החתונה על הדשא בקיבוץ בארי (צילום: אילן מגן)

"להוסיף חיים במקום בו הם נגדעו"

הדר מספרת, כי השידוך בינה לבין נדב נולד דרך משפחה אצלה נהג להתארח בשבתות. "אחד הבנים שלהם הוא חבר של נדב מהצבא, ובת נוספת היא חברה שלי. היא זו שהעלתה את הרעיון לשידוך".

השידוך החל להירקם כאשר נדב משרת במקביל בתפקיד אינטנסיבי במלחמה. "זה לא היה פשוט. בין פגישה לפגישה עבר זמן רב. למשל, הייתה תקופה שנדב 'סגר' חודשיים בלבנון וגם כמעט לא היה זמין לשיחות טלפון". מבין השורות אני מבינה שמסירות הנפש של בני הזוג לא באה לידי ביטוי רק בזמן הפגישות, אלא נוכחת לא פחות גם כיום. "החתונה נערכה דווקא בדרום הארץ, בין השאר בגלל שנדב היה אמור לחזור למחרת לצבא. רצינו שיהיה בסמיכות לעזה", היא מגלה בפשטות. "בסופו של דבר, הכניסה שלו נדחתה ביממה ואז שוב ביממה וכן הלאה, וכך יצא שחגגנו יחד את מרבית שבוע שבע הברכות".

אתם מגיעים מעולמות שונים. ספרי על המפגש הראשון בין המשפחות שלך ושל נדב.

"הפעם הראשונה הייתה בווארט, שנערך בבית הוריי בהר ברכה. כמובן שלא קראנו לזה ווארט, זה לא מושג שהמשפחה של נדב הכירה. הסברנו שזה מפגש היכרות בין המשפחות וסעודה משותפת. ברוך ה' היה מפגש מצוין, עם זרימה מיידית משני הצדדים ואווירה ממש טובה.

"המשפחה של נדב היא משפחה מקסימה ומכילה. גם כשנדב בצבא, אני מגיעה לשם לפעמים לבדי כדי לפגוש אותו על גבול עזה, ולגמרי מרגישה אצלם בבית. אני יושבת לכוס קפה עם אחיות שלו, והשיחה קולחת". הדר מספרת כי יצא לה ולבעלה לערוך מספר שבתות משותפות בבית משפחת בכר, והחוויה בהן הייתה טובה, אם כי כמובן דרשה היערכות מוקדמת. "לנדב יש ארון עם כמה כלי בישול משלו, אנחנו משתמשים בכלים חד-פעמיים, ואת האוכל אנחנו מביאים איתנו. ההורים שלו מקסימים ודואגים לפנק בדברים בכשרות טובה, כמו עוגות קנויות. המשפחה שלו נוהגת לקדש בליל שבת, ובסעודת שבת בבוקר אנחנו סועדים לבדנו, כאשר לפעמים חלק מבני המשפחה בוחרים להצטרף. לגבי התפילות - אין מניין בבארי, ולכן נדב צועד ברגל ליישוב סמוך".

כשנדב והדר החליטו על נישואיהם, עלתה הדילמה היכן להתחתן. "לנדב, כבן בארי, היה חשוב מאוד להינשא דווקא בקיבוץ, והסכמתי לכך. ראינו בכך הזדמנות להוסיף חיים במקום בו הם נגדעו". אלא שכאשר הדברים החלו להתרקם לידי מעשה, הבינו בני הזוג שזה לא יהיה פשוט. "עלו שאלות ותהיות כיצד תיערך בבארי חתונה בהפרדה. לנו היה ברור שלא נוכל להתחתן באופן שאינו לפי ההלכה, ולכן הועלה רעיון שהחתונה תיערך בסמיכות לבארי ולא בתוככי הקיבוץ ממש". בסופו של דבר, אחרי גלגולים שונים, הוסכם שהחתונה תתקיים כמתוכנן בדשא המרכזי של הקיבוץ. "בדשא הזה סודרו גופות החללים לאחר הטבח", הדר מציינת עובדה מצמררת.

החתונה על דשא הקיבוץ (צילום: אילן מגן)

והתגובות? הדר מספרת על חתונה מרגשת במיוחד: "היו בה כ-750 איש, והאווירה הייתה שמחה מאוד. לרבים מהאורחים זאת הייתה הפעם הראשונה בה חוו חתונה יהודית כהלכתה, וקיבלנו תגובות נלהבות".

בסיום השיחה הדר מסכמת: "אני מאוד 'פנאטית' בדעות שלי, וההיכרות עם המשפחה האהובה של נדב לא שינתה את דעותיי. להיפך, יש דברים שאני אפילו מאמינה בהם יותר בעקבות כך. אבל המפגש הבין-אישי הזה פתח לי צוהר להכיר עוד כמה גוונים יפים בעם ישראל".