יותר ילדים בישראל מדווחים על מצוקה נפשית - מה הסיבה?

יותר משנה וחצי למלחמה, מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם תוצאות נפשיות קשות בקרב הדור הצעיר. נתונים שפורסמו על ידי מכבי שירותי בריאות מצביעים על עלייה חסרת תקדים של 307% במספר הילדים והנערים עד גיל 18 שאובחנו עם פוסט טראומה. מדובר בזינוק מדאיג שמסמן, לדבריהם של גורמים במערכת שירותי בריאות הנפש, "מצוקה שקטה שהולכת ומחריפה".

השוואה לשנים קודמות ממחישה את המשבר: אם בין השנים 2016 ל-2022 נרשמו בממוצע כ-126 אבחנות בשנה, הרי שב-2023 כבר תועדו 500 מקרים, וב-2024 המספר עלה ל-526. השנה הנוכחית נפתחה אף היא בנתונים גבוהים – ברבעון הראשון בלבד דווחו כ-170 מקרים.

ד"ר יהודה תנורי לימן, סגן מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי, התייחס לנתונים: "הקפיצה החדה במספר המאובחנים מעידה על עומק המשבר. ילדים רבים חיים במציאות של חוסר ודאות, פחד מתמשך ואובדן, לעיתים גם של בית או קרובי משפחה". לדבריו, כשמצוקות אלה אינן מטופלות בזמן, הן עלולות להוביל לנזקים רגשיים, תפקודיים ולימודיים.

עוד מוסיף ד"ר תנורי כי בשטח ניכרת עלייה חדה בפניות של הורים מודאגים, על רקע תסמינים של חרדה, הסתגרות והימנעות ממסגרות חינוכיות: "אנחנו רואים יותר ילדים שמתקשים לקום בבוקר, להתרכז בלימודים או לקיים קשרים חברתיים בסיסיים. יש תחושה של אובדן שליטה".