היוזמות קרסו: כישלון מהדהד לניסיון להטיל סנקציות על ישראל באיחוד האירופי

פגישה מתוחה נערכה בבריסל בין שרי החוץ של האיחוד האירופי, על רקע הלחימה בעזה והאשמות להפרת זכויות אדם מצד ישראל. בסיום הפגישה, נדחו כל ההצעות שנועדו להקפיא או להשעות את הסכם האסוציאציה עם ישראל. אף שעלו לדיון אפשרויות מרחיקות לכת כמו סנקציות אישיות, אמברגו נשק והשעיית שיתופי פעולה מדעיים, לא הושג קונצנזוס, והמצב יישאר כפי שהוא.

שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, ניסתה לקדם צעדים ממשיים נגד ישראל, אך נתקלה בחומת התנגדות. לדבריה, "יש לתרגם את ההתחייבויות הדיפלומטיות לפעולות קונקרטיות כדי להקל על סבלה של האוכלוסייה האזרחית". היא הדגישה את הצורך ביישום מיידי של הסכם הסיוע ההומניטרי לעזה, הכולל פתיחת מעברים, הרחבת מסלולי סיוע והבטחה שהמשאבים לא יגיעו לידי חמאס.

בסיום הפגישה אמרה קאלאס: "ישראל צריכה לנקוט בצעדים יותר קונקרטיים כדי לשפר את המצב ההומניטרי בעזה", והוסיפה כי האפשרויות להטיל צעדים בעתיד עדיין פתוחות - אם ישראל לא תעמוד בהתחייבויותיה.

התוצאה עוררה תסכול עמוק בקרב מדינות כמו ספרד, אירלנד וסלובניה - מהמבקרות החריפות ביותר של ישראל באיחוד. שרת החוץ של סלובניה, טניה פאיון, כתבה בציוץ ברשת X: "אני מצטערת שאין קונצנזוס באיחוד האירופי לפעול בעקבות הקביעה מיוני לפיה ישראל מפרה את סעיף 2 להסכם האסוציאציה בנושא זכויות אדם. הסכם עקרוני על סיוע הומניטרי אינו יכול להיות תירוץ לחוסר מעש".

מאחורי הקלעים, פעל שר החוץ גדעון סער למנוע את המהלך, וניהל קמפיין דיפלומטי אינטנסיבי שכלל 11 פגישות עם בכירים באיחוד. בנוסף לביקורים במדינות כמו בלגיה, אוסטריה והמדינות הבלטיות, ושיחות עם מנהיגים מהשורה הראשונה. לדבריו של גורם במשלחת הישראלית, "המפתח היה ביצירת חזית תומכת בתוך האיחוד - וכך נטרלו את הניסיון לסנקציות".

גם לפני שלושה שבועות הצליחה ישראל לבלום יוזמה דומה. ספרד, אירלנד וסלובניה הובילו את המהלך לנקוט בצעדים נגד ישראל. גרמניה, אוסטריה, איטליה, יוון, הונגריה ומדינות נוספות סירבו לתמוך בהטלת הסנקציות והיוזמות ירדו מהשולחן.