בתוך החדר עם אל-ג'ולאני: "הוא הציג בפניי רשימה של דרישות מישראל"

זה קרה ממש לאחרונה: הרב אברהם קופר, רב אמריקני המקורב לממשל בארה"ב, הגיע לסוריה. בליווי כוחות המשטר החדש, הוא הסתובב בין הסמטאות החרבות של הרובע היהודי בדמשק, ביקר בסמוך לבתי הכנסת, ולא הפסיק להתרגש ולכאוב גם יחד.

אבל לא זו הייתה המטרה שלו בבואו לסוריה. אחרי שעה ארוכה של סיור ברחובות דמשק, הרב קופר הובל אחר כבוד למעונו הרשמי של הנשיא הסורי החדש, אחמד א-שרע, המוכר בכינוי אבו מוחמד אל-ג'ולאני.

הרב אברהם קופר (קרדיט: מרכז שמעון ויזנטל)

מחאה בסעודיה

הרב קופר, 75, תושב לוס אנג'לס, מכהן כדיקן במרכז ויזנטל בארה"ב וחבר בוועדה לחופש דתי בארה"ב (USCIRF), בה כיהן בעבר כיו"ר. מעבר לתפקידיו הרשמיים, קופר רואה כערך עליון דווקא את תפקידו הלא רשמי: לקדם נורמליזציה בין ישראל ומדינות מוסלמיות. לשם כך הוא נפגש בעבר עם חוסיין מלך ירדן ויורשו המלך עבדאללה, עם עבד א-רחמן וחיד, לשעבר נשיא אינדונזיה, ועם מנהיגים במדינות המפרץ.

לפני כשנה יצאו חברי USCIRF בראשות קופר לסעודיה, לשם מעקב ופיקוח מטעם הבית הלבן אחר חופש הדת. במהלך ביקור באתר מורשת עולמי הסמוך לבירה ריאד, המלווים הסעודיים פנו לקופר ודרשו ממנו להסיר את כיפתו. "זה היה רגע הזוי ובלתי יאומן", הוא מתאר.

זו הוראה שהגיעה מגבוה, לדעתך?

"ייתכן מאוד שכן. יכול להיות שהיא הגיעה אפילו מכיוונו של יורש העצר הסעודי, אבל אני פחות מעוניין לדבר על כך, מה גם שזה לא עניין אותי ממי הגיעה ההוראה. אף אחד לא יכול לדרוש ממני להוריד את הסממנים היהודיים שלי, על אחת כמה וכמה כאשר מבקשים ממני זאת בפומבי ולעיני כל".

סירבת?

"בוודאי. לא רק שסירבתי, אלא כל חברי המשלחת האמריקאית עזבו את סעודיה כאות מחאה. מטרת הביקור הייתה לחזק את חופש הדת, ולבחון האם אכן קיים חופש שכזה. את הממצאים היה עלינו להעביר לוועדה בראשותו של נשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן, ולהגיש בפניו המלצות".

קופר עומד מול ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, הקובע מזוזה במרכז שמעון ויזנטל (קרדיט: מרכז שמעון ויזנטל)

יש דברים נסתרים

חלק משליחותו של קופר הוא לסייע בהתנעת מגעים בין ישראל למדינות ערב. "אני לא פועל כשליח רשמי של הממשל האמריקני או של הנשיא טראמפ, אלא אך ורק באופן פרטי", הוא מדגיש. "טרמאפ ואנשיו אמנם מודעים לפעילות שלי, אבל לא יותר מכך. זה חלום אישי שיש לי, לקדם קשרים בין בני אדם ברחבי העולם, ובעיקר בין יהודים לשאינם יהודים. במקומות רבים בעולם כמעט ולא מכירים יהודים, וחלקם הפכו את היהודים לאויבים מבלי לדעת מי הם ומה הם. את זה אני רוצה לתקן".

מה מניע אותך?

"נולדתי שנים בודדות לאחר השואה, וגדלתי על סיפורי האימה והזוועה. מה שקרה בשואה לעם שלנו ולמשפחות שלנו - אסור שיקרה שוב לעולם. כמו כל יהודי שמתעמק קצת במה שהתרחש לעם ישראל בשואה, הייתי מתעמק בכך ומגלה איך מתעורר בי זעם רב. הנאצים ניסו להשמיד את כולנו, ללא יוצא מן הכלל. את הזעם הזה, שלפעמים מציף וממלא אותנו, אנו צריכים לתעל למקומות טובים ולוודא ששואה לא תקרה שוב. זו הסיבה שעלינו לכונן נורמליזציה והסכמי שלום דווקא עם המדינות העוינות את ישראל".

לעולם לא עוד. קופר, במרכז התמונה, קורא מגילה באנדרטת מחנה דכאו, 1979 (קרדיט: מרכז שמעון ויזנטל)

זו לא נאיביות? נחלנו בהיסטוריה אכזבות רבות מהסכמי שלום מדומים, עיין ערך הסכמי אוסלו.

"אני לא פוליטיקאי, ואני לא יודע מה עמד באמת מאחורי הסכמי אוסלו. דבר אחד אני יודע: מאז שישראל כוננה הסכם שלום עם האמירויות, מאות אלפי יהודים וישראלים מבקרים בה מדי שנה. גם במקורות היהדות, הדעות חלוקות בנוגע לשלום עם אויבים. ישנם שטוענים כי בגלל שעל עם ישראל נאמר 'עם לבדד ישכון', זה מה שעלינו לעשות באמת: להתנתק מכולם ולחיות כזאב בודד. אבל עיון בספרי הנביאים מוכיח את החזון שלהם לגבי שלום עם אומות העולם. אני סבור שנכון למצוא מדינות שמוכנות לבנות קשרים חזקים עם מדינת ישראל והעם היהודי".

זה יהיה שלום אמיתי, לדעתך?

"תמיד יש שלום אמיתי ויש שלום מדומה. קח את מצרים, למשל - בוודאי שהשלום עמה מדומה. מנגד, ישנן מדינות רבות כמו הודו, סין ויפן, שמתפארות בקשר חזק עם ירושלים וישראל. אפילו מדינות המפרץ השכנות, שהן עוינות בדרך כלל, מצהירות על היתכנות של חיים בשלום. ישראל צריכה להיות חזקה בכדי לייסד קשרים אמיתיים כאלו, וכעת נוצרות הזדמנויות ליצור קשרים טובים".

גם עם המדינות העוינות ביותר?

"עם מדינות המתנהלות לפי האג'נדה של האחים המוסלמים, בוודאי שלא", מבהיר קופר. "כשהם שונאים, הם שונאים עד הסוף. אבל ברור לי שהשנאה המוחלטת הזו כמו של האחים המוסלמים, או של האייתוללות באיראן, לא מייצגת את כל המדינות המוסלמיות. לא כולם באותה דעה כמוהם".

מניין לך? כיצד אתה יכול לדעת מה דעתם באמת?

"אני יותר מעוניין לדעת כיצד הם מתנהגים כלפי חוץ", מפתיע קופר. "מה הם חושבים בתוך הלב - אני לא יודע, ולעולם לא אוכל לדעת. אבל עם מדינות שכלפי חוץ מתנהגות בכבוד ובסובלנות, יש פוטנציאל לנהל נורמליזציה מכובדת".

מימין: אל-ג'ולאני, טראמפ ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, 14 במאי 2025 (צילום: דוברות הבית הלבן)

שירו שיר לשלום

רעיון הפגישה עם נשיא סוריה, שהתקיימה לפני כשלושה שבועות, נולד כאשר ג'וני מור, חבר בוועדת USCIRF, קיבל טלפון משר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני. מור הוא כומר נוצרי שתומך בישראל ובריבונותה על ירושלים, ומקורב לנשיא טראמפ. "שר החוץ ביקש ליזום איתנו פגישה בדחיפות", מספר קופר. "השיחה עמו נערכה לפני שטראמפ הסיר את הסנקציות מעל סוריה, ולכן נפגשנו בניו יורק. בסיום הפגישה, שר החוץ הזמין אותנו לביקור בדמשק וביקש שנגיע להיפגש עם אל-ג'ולאני. זו הייתה פגישה מעניינת, ולא את כל מה שנאמר בה אני מורשה לחשוף כעת".

נפגשת עם אל-ג'ולאני כיהודי? כדמות רבנית?

"בוודאי שבאתי כיהודי וכרב, ולדעתי הוא ידע בדיוק מי אני. בתחילת הפגישה הענקתי לו שני ספרי תהילים, אחד בשבילו ואחד בשביל רעייתו. בהקדשה שכתבתי לו, ציטטתי את הפסוק 'שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה'".

קופר מספר כי בפגישה הוא דיבר קודם כל על האינטרסים של המנהיג הסורי. "סוריה מלאה באזורים יבשים הזקוקים בדחיפות למים ולחקלאות. הצעתי לו שאחד מבסיסי הנורמליזציה עם ישראל יישען על מתן פתרון לכך. שוחחתי עמו גם על העלאת עצמותיו של אלי כהן הי"ד, ובמשך שעתיים העלינו נושאים רבים. השיחה הייתה מעניינת מאוד".

הצלחת להבין ממנו מה היחס שלו כלפי מדינת ישראל?

"הוא אמר שישראל אינה אויב, אלא יש עמה קונפליקט שצריך לפתור אותו. הוא לא השתמש אפילו פעם אחת במילה 'שלום', ואת מטרתו הוא הגדיר כרצון להפחתת האיבה בין שתי המדינות. הוא הציג בפניי רשימה של  סעיפים אותם הוא רוצה ממדינת ישראל. אינני יכול עדיין לדבר על הסעיפים הללו ולפרט מה כללו בדיוק, אבל בדבר אחד אני בטוח: יש לו כל כך הרבה אתגרים לפתור, שהוא חייב את מדינת ישראל לצדו".

קופר מבהיר כי הוא מודע לחלוטין לעברו של אל-ג'ולאני כמנהיג ארגון טרור אסלאמיסטי סוני: "לכן כל ההתנהלות מולו צריכה להיות בגדר 'כבדהו וחשדהו'. חשוב מאוד לכבד, אבל הכרחי לא פחות לחשוד. אם לא נצליח ליצור קשר טוב בין שני הצדדים, השלום אכן לא יהיה אמיתי, וההיסטוריה שלו תמיד תצוף ותמנע את קידום השלום".

האם אתה לא סבור שמחבל נותר עם אג'נדה של מחבל גם כשהוא מחויט ומעונב?

"אני מסכים איתך בעובדה שהוא יודע למתג את עצמו טוב, ואין ספק שמעצב השיער של אל-ג'ולאני הוא מספר 1 בסוריה", אומר קופר בחצי הומור. "אבל אני לא מסתמך רק על ההופעה החיצונית, אלא על ההצהרות שלו שחריגות בנוף הערבי. יכול להיות שיבוא יום ואנו נתבדה ונבין שכל ההצהרות הללו היו מזויפות, ומאחוריהן עמד אינטרס אחד: להסיר את הסנקציות של ארה"ב. אבל הבעיות של סוריה כל כך חמורות, שבאמת כדאי לאל-ג'ולאני לבצע את כל מה שהוא הצהיר".