"בא להרוג יהודי": 21 שנות מאסר למחבל שדרס צעיר בצומת בית ליד

בית המשפט המחוזי "מרכז", בעיר לוד, גזר היום (רביעי) עונש של 21 שנות מאסר, על דאוד עביט, פלסטיני מטול כרם. הוא הורשע בניסיון לרצח בנסיבות של מעשה טרור, לאחר שדרס ופצע צעיר בקרבת צומת בית ליד, באוגוסט 2023. בית המשפט הורה לנאשם לפצות את הפצוע ב-150 אלף שקלים.

עביט הורשע לפני שלושה חודשים במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש. הנאשם הורשע בנוסף בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בנסיבות מעשה טרור, כניסה לישראל וישיבה בה שלא כחוק, וכן נהיגה ללא רישיון.

על פי כתב האישום, עביט, תושב הרשות הפלסטינית הנשוי לישראלית תושבת קלנסווה, הסתנן לישראל בספטמבר 2023 דרך פרצה בגדר הביטחון באזור כפר שוויכה. לאחר מכן הגיע לקלנסווה, וממנה יצא עם אשתו ובתם הפעוטה לנסיעה ברחבי הארץ. במהלך הנסיעה גמלה בליבו של עביט ההחלטה לבצע פיגוע נגד יהודי, במטרה למות "מות קדושים – שהיד".

בהמשך היום, בסמוך לתחנה המרכזית בנתניה, הוריד עביט את אשתו ובתו מהרכב, ויצא לבדו מהמקום. בדרכו מזרחה שתה אלכוהול והאזין לשירים לאומניים "המהללים פעולות טרור ומעשי הקרבה".

בסמוך לכפר יונה, בקרבת צומת בית ליד, הבחין עביט בצעיר בן 24 שרכב על קורקינט חשמלי בשולי הדרך. מתוך הנחה שמדובר בישראלי יהודי, הסיט את רכבו לעברו ודרס אותו בעוצמה רבה. מיד לאחר מכן שב לנתיב הנסיעה, נמלט מהזירה, ולאחר מספר קילומטרים נטש את הרכב ונמלט רגלית לכיוון טול כרם.

הנאשם טען להגנתו כי הושפע משתיית אלכוהול. במהלך הטיעונים לעונש הדגיש התובע, עו"ד רועי רייס, כי מדובר בעבירה על רקע אידיאולוגי, דתי וגזעני מובהק, שבוצעה במטרה להרוג יהודי באשר הוא יהודי, כדי לזכות בתואר "שהיד".

התובע הוא ציין את האכזריות המיוחדת שבה ניכרת הדריסה, ואת העובדה שהקורבן היה חסר כל הגנה. כן צוין כי מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, גוברת ההכרה בצורך בענישה חמורה לשם הרתעה אפקטיבית.

בגזר הדין נכתב: "במקרה דנן, עשה הנאשם את רכבו לנשק כשנגח באמצעותו בקורקינט עליו רכב הנפגע – שהוא חשוף כמעט לחלוטין ונעדר הגנה, כאשר משקלו ומהירותו של הרכב עולים פי כמה על אלו של הקורקינט".

עוד נקבע כי "מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה גבוהה, והפגיעה מקבלת משנה חומרה בשל המניע האידיאולוגי והניסיון לפגוע בקדושת חייו של הנפגע ובתחושת הביטחון של הציבור כולו". ביחס לעילת המעשים קבע בית המשפט, "אידיאולוגיה של שנאה רצחנית וחסרת אבחנה – מלמדת על מסוכנות חמורה ומושרשת. גם – אם סייע האלכוהול לנאשם בהחלשת עכבות, לא האלכוהול הוא שתקע לראשו ולנפשו את הרעיון לבצע את הפשע המחריד ואת הצדקותיו הדתיות והלאומניות".