גוף ונפש
חווים לחץ נפשי? כך תימנעו מאכילה רגשית
דיאטנית מסבירה כיצד לנהל את התזונה כשנראה שהכול מתפרק – ומדוע "ערכת רוגע" אישית תעזור יותר מחטיף שוקולד
- יצחק איתן
- פורסם ד' תמוז התשפ"ה

המציאות המורכבת בישראל מביאה עמה תחושות קשות של חרדה, אי ודאות, ואצל רבים – גם התקפי אכילה בלתי נשלטים. אחרי שהאזעקות הסתיימו, יש לא מעט חדשות קשות והמתח האישי מלווה את כל זה. הדבר גורם לרבים לשכוח לאכול מתוך רעב אמיתי ולא מתוך מצוקה.
בראיון ל"ישראל היום", ד"ר איה בן שלום, מנחה בכירה ברשת חלי ממן לאורח חיים בריא, מבהירה: "דווקא כשנדמה לנו שאין שליטה – חשוב לזכור שעל מה שנכנס לפה, דווקא יש".
לדבריה, אכילה רגשית היא תופעה מוכרת מאוד, והיא נובעת הרבה פעמים מדפוסים שנוצרו כבר בילדות. "אוכל נתפס אצל רבים ככלי להרגעה, לפרס או לנחמה. וכשיש חוסר שקט, קל לנו לברוח לשם – אבל זה לא הפתרון".
אז מה כן אפשר לעשות? הנה הכלים המרכזיים שהיא ממליצה עליהם:
שאלו את עצמכם: "אני רעב או לחוץ?" – הבחנה מודעת בין רעב פיזי לרגש עוזרת לעצור את האכילה האוטומטית.
המתינו 10 דקות – לפני כל נשנוש מתוך מתח, עצרו רגע. שתו מים, דברו עם מישהו, צאו לנשום אוויר.
צרו "ערכת רוגע" לא מזונית – סלסלה עם שמן אתרי, כדור לחץ, כתיבה קצרה ביומן או בטלפון – כל מה שמרגיע אתכם בלי לאכול.
תנועה קצרה – אפילו שלוש דקות של מתיחה, קפיצה או ריקוד קטן בבית יכולים להספיק לשחרור.
ומה עם משהו לנשמה? "אם אתם צריכים נחמה – תכינו אותה מראש", ממליצה בן שלום. כמה דוגמאות: שקית תמרים ואגוזים, קוביות שוקולד מריר, תה צמחים מרגיע, חטיף שיבולת שועל – וגם כשנכנסים למקלט, אל תוותרו על הבחירה. ולבסוף, בן שלום מזכירה: "אנחנו לא אמורים לעבור את זה לבד. דברו, שתפו, התחברו – חוסן רגשי נבנה ביחד".




