מאז המלחמה: זה הכדור שהישראלים הכי צריכים

אשה בת 30 חוותה לאחרונה נימול ביד ותחושת עילפון פתאומית. "היד הרגישה כאילו היא עומדת להתפוצץ", סיפרה. לאחר בדיקות רפואיות מקיפות, התוצאה הייתה חד-משמעית: לא התקף לב – אלא התקף חרדה.

כמותה, אלפי ישראלים מדווחים בתקופה האחרונה על תסמינים גופניים שמעידים על מצוקה נפשית: דופק מואץ, חולשה, סחרחורות וכאבים בלתי מוסברים. "מאז תחילת הלחימה עם איראן אנחנו רואים עלייה חדה בביקוש לתרופות הרגעה", סיפרו מקופות החולים ל-ynet. במכבי למשל, דווח על עלייה של 37% ברכישת תכשירי הרגעה טבעיים, בעוד שבכללית נרשמה עלייה של 6.5% בשימוש בכדורי שינה, נוגדי חרדה ונוגדי דיכאון גם יחד.

ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב, מסביר את התופעה: "כשאין כבר סכנה אמיתית, אבל הגוף ממשיך לשדר מצוקה – החרדה משתלטת על התפקוד. אנחנו בורחים מצלילים, מתחמקים ממפגשים, וזה הופך לשיתוק חברתי".

גם רוני סלע-דניאלי, פסיכולוגית קלינית בכללית, מזהירה: "כשהמערכת הסימפתטית שלנו פועלת זמן רב מדי – הגוף מתחיל להגיב כאילו הוא בשדה קרב. זה לא רק בראש – אלה סימפטומים אמיתיים שמופיעים שוב ושוב".

לצד התרופות, המומחים ממליצים גם על כלים פשוטים: נשימות עמוקות, מקלחת קרה או אפילו שיחה עם חבר. "צריך ללמד את הגוף להירגע", אומרת סלע-דניאלי.

לדבריה, חשוב מאוד לזהות את הדפוס: "אם התסמינים מגיעים אחרי חדשות, אזעקה או מתח ברור – זו כנראה חרדה. אל תחכו, פנו לעזרה. בריאות הנפש לא פחות חשובה מהפיזית".

לדברי ד"ר טנא, התרופה האמיתית היא הבנה עצמית: "מי שמצליח לומר לעצמו 'אני מסוגל להתמודד' – כבר עשה את מחצית הדרך".