הרב שביקר באיראן, בלבנון ובעיראק: "משמרות המהפכה עקבו אחריי"

שקיעה ירדה על שמי איראן כאשר הרב ישראל מאיר גבאי נכנס בשערי העיר קזווין. מונית הסובארו דהרה בין הסמטאות החשוכות, ונעצרה בפתאומיות סמוך לבניין עתיק ומסתורי שנראה כמו מסגד. "זה כאן", לחש לעברו הנהג במבטא פרסי כבד ומיהר להסתלק מהמקום.

הרב גבאי ירד מהמונית והביט לצדדים בחשש. לפי שרטוטי המפה אותה החזיק, הוא עמד כעת מול קבריהם של הדמויות המקראיות חנניה, מישאל ועזריה. "מי יודע מתי הייתה הפעם האחרונה בה יהודי התפלל כאן", הוא מלמל בינו לבין עצמו וצעד בזהירות לתוך הבניין.

אלא שבתוך המבנה ציפתה לו הפתעה מפחידה ביותר. "הסתבר לי שהמתחם הפך לאתר קדוש למוסלמים", הוא מספר. "בתוך הקבר הסתובבו מוסלמים רבים, כשהם אוחזים בקוראן ומשתחווים על שטיחים. אני נכנסתי עם לבוש יהודי בולט, וברגעים הראשונים בהם כולם הביטו לעברי נתקפתי בפחד איום ונורא".

במשך דקות ארוכות פזל הרב גבאי בחשש הנה והנה, ואז התיישב להתפלל. אלא שברגע זה אירעה תפנית מפחידה בעלילה: "בוא לכאן", סימן לעברו שייח' מקומי במבט עוין. הרב גבאי ניגש אליו לאיטו, השייח' הביט לעברו בזעם ואז סינן באכזריות: "תצא מפה מיד, ושלא תעז לחזור".

אור בקצה איראן

במסגרת עמותת "אוהלי צדיקים", אותה הקים הרב ישראל מאיר גבאי, ישראלי בעל אזרחות זרה, הוא שיקם קברי צדיקים רבים בארץ ובעולם. את חלקם הוא גילה ואיתר לאחר מאמץ רב, ובחלקם ערך שיפוץ והתקין שילוט והכוונה. הוא ביקר לא רק במדינות אקזוטיות ותיירותיות, אלא גם במדינות מוסלמיות מסוכנות ועוינות כמו לבנון, סוריה, תימן, עיראק ואיראן.

לאיראן הגיע הרב גבאי לפני כעשור. על מנת לקבל אשרת כניסה, הוא הוצרך לטוס לצרפת, באזרחותה הוא מחזיק, ולגשת לשגרירות האיראנית בפריז. "כשנכנסתי לבניין השגרירות עם הלבוש החסידי שלי וביקשתי ויזה לאיראן, הנציגים הביטו עלי בחשד", משחזר הרב גבאי בריאיון להידברות. "הם החלו לתחקר אותי על מטרת בואי לאיראן ושאלו מה אני מתכנן לעשות בה".

הם ידעו שאתה תושב ישראל?

"ממש לא. יותר מזה, בשגרירות הודיעו לי שבכדי לקבל ויזה עליי לשלוח אזרח איראני שיבקש בשבילי אישור ממשמרות המהפכה. יצרתי קשר עם יהודי איראני, וביקשתי ממנו שיבצע את השליחות הזו בשבילי. אם משמרות המהפכה היו יודעים שאני ישראלי – אין סיכוי בעולם שהייתי מקבל מהם את הוויזה".

עם קבלת הוויזה, בתיווכו של היהודי האיראני, עלה הרב גבאי על טיסה ישירה מצרפת לאיראן. הוא נחת בנמל התעופה הבינלאומי בטהראן על שם האימאם חומייני, שם המתין לו אותו יהודי והסיע אותו לבית כנסת בפרוורי הבירה. בתוכניתו של הרב גבאי היה להתפלל ולנוח מעט, ואז לעלות על טיסה פנימית לעבר העיר שושן. "הייתי צריך שיתלווה אלי מקומי דובר איראנית, אבל אף אחד מיהודי הקהילה לא הסכים להתלוות אליי. כמה ששכנעתי אותם, כולם פחדו מאוד וסירבו. בסופו של דבר, אחרי מאמץ רב, הצלחתי לשכנע אחד מהם".

הרב גבאי ומלווהו התכוננו לצאת, אלא שאז אירעה תפנית מוזרה: "המלווה שלי קיבל שיחה ממספר לא מזוהה. הוא ענה בבהלה, ואני הסתכלתי עליו וראיתי את הפנים שלו הולכות ומלבינות. באותם רגעים לא הבנתי מה קורה. הוא התחיל לרעוד ולגמגם, ומלמל בפחד שמשמרות המהפכה זימנו אותו כעת לחקירה".

האם משמרות המהפכה עקבו אחריך?

"אין לי ספק", בטוח הרב גבאי. "וגם אם היה לי ספק, קיבלתי באותו רגע את ההוכחה לכך. המלווה שלי יצא במהירות לחצר בית הכנסת ושרף את כל הציוד האישי שלו והמסמכים שהיו עליו, כדי להשמיד ראיות. אחר כך הוא סיפר לי, שבמהלך החקירה סוכני המודיעין פקדו עליו למסור לי שלא לדבר או ליצור קשר עם אף אחד באיראן".

על קברו של דניאל באיראן

בעיר שושן ביקר הרב גבאי בקברו של דניאל. הוא מציין כי אמנם ישנם חילוקי דעות היכן נמצא קברו, אולם המסורת המבוססת ביותר מצביעה על שושן. הוא שהה בעיר לילה אחד, ולמחרת נסע באוטובוס לעבר המדאן. "הנסיעה הייתה ארוכה, עם תחנות ביניים רבות. זה היה רגע מרגש מאוד להיכנס לקבר מרדכי ואסתר. התפללתי שם במשך שעות ארוכות, ולאחר מכן יצאתי לחפש מלון מקומי כדי להשכיר חדר לי ולמלווה שלי. התכנון שלי היה לעשות את השבת בהמדאן".

מתחם קבר מרדכי ואסתר בהמדאן

מתחם הקבר היה פתוח? ככל הידוע, בהמדאן אין יהודים.

"אכן כיום אין בה יהודים, אבל פגשתי יהודי מבוגר מאוד, שהיה האחרון שהתגורר בה. הוא ליווה אותי למתחם, ופתח בפניי את השערים הסגורים. כשסיימתי להתפלל, ביקשתי ממנו שיבוא לפתוח את המתחם גם בשבת. זו זכות להתפלל על קברי צדיקים בשבת".

בשבת יצא הרב גבאי מהמלון וצעד ברחובות המדאן עם לבושו החסידי. "המלווה שלי, יהודי איראני, ניסה למנוע ממני לצאת. הוא צעק עליי ואמר שמסוכן מאוד להסתובב כיהודי ברחובות המדאן. למרות זאת יצאתי כך, אבל הוא פחד להתלוות אליי והסתגר בחדר במהלך כל השבת".

בקבר מרדכי ואסתר

האיש שלנו בדמשק

בשונה מאיראן – בה ביקר הרב גבאי בערים רבות בהן טהראן, המדאן, שושן ויזד – את ביקורו בסוריה לפני כעשור הוא מיקד בדמשק. גם לשם ביקור זה, הוא טס לצרפת כדי לבקש ויזה בשגרירות הסורית. "שאלו אותי שם אם ביקרתי פעם בפלסטין הכבושה", הוא נזכר. "אמרתי להם שבפלסטין הכבושה מעולם לא הייתי, אבל בישראל הייתי גם הייתי".

למרות העוינות שגילו אנשי השגרירות כלפי ישראל, ציפתה לרב גבאי הפתעה: "הם הודיעו לי כי מכיוון שמטרת הכניסה שלי למדינה היא להתפלל, אני לא צריך לשלם את דמי האגרה של הוויזה". מיד עם קבלת הוויזה, הוא טס לטורקיה, ממנה עלה על טיסה ישירה לכיוון נמל התעופה הבינלאומי בדמשק. "לפני שעליתי לטיסה זרקתי את כל הציוד שהבאתי איתי מישראל, כדי שלא יחשבו שאני מרגל".

את הרישיון להסתובב במדינה קיבל הרב גבאי מהמודיעין הסורי. "במוח'בראת היה אגף מיוחד שטיפל רק ביהודי סוריה. באותם ימים עוד הייתה בה קהילה קטנה עם מניין יהודים. ראש הקהילה הגיע לקבל את פניי ואירח אותי אצלו בבית, כי פחדתי להתארח במלון".

הסתובבת לבד ברחובות?

"כן, אבל רק בגלל שהאגף היהודי במוח'בראת הצמיד לי שוטר סמוי שהתלווה אליי. הוא היה על מדים אזרחיים, וכלפי חוץ לא היה נראה שהוא קשור אליי בכלל. הוא הלך איתי ברחובות, נסע איתי באוטובוסים, ובאופן כללי הגיע עימי לכל מקום אליו הלכתי".

בדמשק התפלל הרב גבאי בציונו של רבי חיים ויטאל זיע"א, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש. הוא ביקר גם במערת אליהו הנביא, השוכנת בכפר ג'ובר שבפרוורי דמשק. "זו מערה עמוקה שמעליה נבנה בית כנסת מפואר. ירדתי במדרגות החשוכות אל מתחת לאדמה, והתרגשתי מאוד להיכנס לתוכה. ההיסטוריה מספרת שבמערה הזו הסתתר אליהו הנביא זכור לטוב".

מעל מערת אליהו בג'ובר, סוריה

לבד בתימן

הרב גבאי הגיע גם לתימן, בה התפלל בקברו של המשורר רבי אבא-שלום שבזי זצ"ל בעיר תעז, ואף התקין שילוט חדש ומפואר בכניסה אליו. "בסמוך לקברו זורם מעיין פלאי, ובקרב יהודי תימן יש מסורת שהמים שלו מרפאים כל מחלה", הוא מספר. "בזמן בו ביקרתי בתימן עוד נותרו בה יהודים בודדים, אבל בתעז לא היה אפילו יהודי אחד. השכנים המוסלמים הם אלו ששומרים על הקבר, ומחשיבים אותו כמקום קדוש שמחולל ניסים ונפלאות".

בימים בהם שהה הרב גבאי בקברו של הרב שבזי זצ"ל וערך בו את השיפוץ, התאספו סביבו תימנים מקומיים ועקבו אחריו בסקרנות. "הם לא גילו עוינות כלפיי, ואפילו הצטלמו איתי למזכרת", הוא נזכר בחיוך. הוא גם שאב מים מהמעיין, ויצא מתימן עם ג'ריקן מלא לעבר ישראל.

שואב מים מהמעיין בתעז

בתחפושת של שייח'

מסעותיו ההרפתקניים ביותר של הרב גבאי התקיימו, כאמור, לפני כעשור. לפני כחמש שנים הוא ערך מסע נוסף, הפעם לעיראק. עם נחיתתו בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד, התברר לו שהעיתוי לא היה מוצלח. "בדיוק באותו יום, ארה"ב חיסלה את קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראניים, סמוך לנמל התעופה בעיראק. הייתה תחושה של מלחמה באוויר", הוא מתאר. הרב גבאי לא לקח סיכון, והסתובב ברחובות עיראק כשהוא מחופש לשייח'. "קניתי גלימה לבנה ארוכה, ולא הורדתי אותה ממני בכל הזמן בו שהיתי במדינה".

הרב גבאי מציין כי לא הסתובב לבד בעיראק: "שכרתי ליווי צמוד של חמושים מקומיים, והם הסיעו אותי ממקום למקום והתלוו אליי. זה אמנם עלה לי הון רב, אבל זו סכנת מוות להסתובב לבד בעיראק, ללא אבטחה צמודה".

קבר הנביא יחזקאל בעיראק. הפך למסגד, אבל על הקירות כיתוב בעברית

בעיראק התפלל הרב גבאי על קבריהם של נביאי ישראל הטמונים בערים ובכפרים. עיקר ביקורו היה בבירה בגדאד, שם התפלל על קברו של מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל בעל ה"בן איש חי". בין סמטאות הרובע היהודי בבגדאד, הוא תיעד את בית הכנסת העתיק ביותר בעולם, "שף ויתיב", אשר נבנה על ידי יהודים שגלו מירושלים לבבל לאחר חורבן בית ראשון. "בית הכנסת בנוי כולו מבוץ וחמר, וזה פלא שהוא עומד עד היום", הוא אומר.

בנס היה עומד. ליד בית הכנסת העתיק ביותר בעולם

על ג'יפ צבאי בלבנון

בדרכונים האישיים של הרב גבאי מתנוססות חתימות רבות, אבל לא תמצאו בהם חתימה של ביקורת הגבולות בלבנון, למרות שהוא ביקר במדינה. הסיבה לכך פשוטה: הוא הסתנן אליה בחשאי. "זה קרה בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה", הוא משחזר. "תמיד היה לי חלום להבריח את הגבול ללבנון כדי להתפלל על קברם של יששכר וזבולון הטמונים בצידון, ובחסות המלחמה נוצרה ההזדמנות".

את מסלול ההסתננות ללבנון הרב גבאי מעדיף שלא לחשוף. "אני לא יודע אם מותר לי לספר את זה", הוא מודה. מה שכן ניתן לגלות הוא שבעיצומה של המלחמה הוא מצא את עצמו עומד ברחובותיה המרכזיים של צידון. "פיצוצים עזים קרעו את השמיים", הוא מתאר. "עד היום אני נזכר בהם ונרעד".

הרב גבאי זוכר את ההליכה המהירה בין הסמטאות הלבנוניות. חיילי צד"ל פטרלו הלוך ושוב, וכוחות צה"ל דהרו על ג'יפים צבאיים. הוא נכנס במהירות לקברם של יששכר וזבולון, והתפלל מעומק הלב. "כשיצאתי, ג'יפ צבאי הציע לי טרמפ לישראל", הוא מספר לסיום. "כך, בלי לתחקר אותי, בלי לתשאל בכלל, חזרתי לישראל והודיתי להקב"ה על הזכות להתפלל בקברם של השבטים הקדושים".