בעוד שהעיניים בישראל נשואות אל שמי המזרח התיכון, עוקבות בדריכות אחר מהלכי המלחמה מול איראן, המציאות בצד האויב מתחילה להיחשף במלוא מורכבותה. מסתבר כי מתקפת הנגד הישראלית, שפגעה ביעדים אסטרטגיים ורגישים בעומק איראן, משנה את כללי המשחק ומטלטלת את שגרת חייהם של מיליוני אזרחים ברפובליקה האסלאמית.

האם הלחץ הצבאי והאסטרטגי על המשטר האיראני מתחיל לחלחל גם לרחוב, ומה באמת עובר על האזרח האיראני הממוצע, המצוי כעת תחת מתקפה שמשנה את פני המדינה? כדי להבין טוב יותר את ההשלכות הפנימיות של המהלכים הצבאיים, שוחחנו עם ד"ר מנחם מרחבי, חוקר איראן במכון טרומן ובמרכז האקדמי שלם, שמשרטט בפנינו את המציאות מעבר לים.

בריחה המונית

"יש להבין שאיראן היא מדינה גדולה, וישנו פער משמעותי בין האזורים שקיימים בה", מקדים ד"ר מרחבי, "כך למשל, תושבי הכפרים, כמעט ולא חשים בימים אלו את המלחמה וההפצצות די מרוחקות מהם, אולם תושבי הערים הגדולות, ובעיקר אלו המתגוררים בסמיכות לאתרי גרעין – שזה לא נדיר בכלל, בהחלט חווים את המלחמה מקרוב ואף נשקף איום ממשי לחייהם. אחת התופעות הדרמטיות ביותר שנראית בימים אלו היא הנהירה אל מחוץ לטהרן - אנשים מוכנים לעשות הכל כדי לברוח ולהימלט בעקבות התקיפות הישראליות שהפכו את העיר ליעד מופצץ, ותושבים רבים החלו להימלט מחוץ לבירה. ניתן לראות מהתמונות כי הכבישים המובילים מטהרן, כמו גם דרכי גישה לפרברי העיר ולכפרים מסביב, נראים עמוסים בפקקי ענק, כאשר משפחות מנסות למצוא מקלט באזורים שנחשבים בטוחים יותר. מיותר לציין כי אלו שנותרו בעיר חיים בחשש ובחוסר ודאות, כאשר הם מנסים לאגור מזון ותרופות, בזמן שמרבית העסקים סגורים. צריכים גם להבין – טהרן אינה עיר קטנה, ומתגוררים בה כ-15 מיליון תושבים. לא לכולם יש להיכן לברוח".

יש להם מערכת אזעקות המתריעה על תקיפה ישראלית?

"כן, יש להם אזעקות, אך הן לא כל כך מסייעות להם, כיוון שאין להם ממ"דים כמו אצלנו והם בכלל לא מכירים את המושג 'מרחב מוגן'. האזעקות נועדו בעיקר כדי לעדכן אותם בכך שיש תקיפות, ואני לא מאחל לאף אחד להיות איראני שמתגורר ברדיוס מתקנים חשובים או ריכוזים של משמרות המהפיכה בימים אלו – זה מאוד מפחיד".

אם בארץ אנו מנסים להמשיך בשגרה, לצד הקפאת חלק מהעסקים, מקומות העבודה ומערכת החינוך, מסתבר שבאיראן הדבר מורכב יותר עבור האזרחים. "המלחמה בהחלט עוצרת לתושבי איראן את החיים", מבהיר ד"ר מרחבי, "בשלב זה עדיין לא ידוע עד כמה רחוק ישראל מתכוונת להגיע. אבל עצם זה שהיא שיתקה שם השבוע את האינטרנט במשך שעות מסוימות מוכיחה שיש באפשרותה לפגוע גם בתשתיות אזרחיות. אם היא תחליט למשל להשבית את כל מערכת החשמל באיראן, ויש ביכולתה לעשות זאת  – זה כבר יהיה דרמטי ועלול לפגוע בחיי אדם בשל ניתוק ממכשירים בבתי החולים, וכדומה. כך גם אם תפגע במתקני המים ותמנע אספקת מים סדירה. בינתיים נראה שישראל נמנעת מצעדים כאלו – אולי כדי לא לפגוע באזרחים, ואולי כדי לתת לאיראן אפשרות לרדת מהעץ. יש בישראל גם הבנה שככל שמסלימים יותר כך קשה להפסיק, אז נראה שבשלב בו מצויה המלחמה כעת – מעדיפים שלא להחריף את הפעולות, ולהותיר בינתיים מסלול ליציאה. אבל הדברים נכונים לרגעים אלו ממש, ואף אחד אינו יכול לדעת להיכן עלולה הפגיעה הישראלית להגיע אם רק יימתחו הגבולות. אני משער שבכל מקרה לא נראה אלפי איראנים מתים בצמא וברחובות, כי אף אחד לא חפץ בכך, אבל שיבוש של חשמל והפסקות מים הם דברים בעלי משמעות גדולה, וייתכן שזה יהיה השלב הבא.

"כמו כן, ישראל עדיין לא פגעה בצינור הנפט הגדול של איראן השוכן במקום מבודד, על יד עיר הנמל ג'אסק. מטרתו העיקרית היא לאפשר לאיראן לייצא נפט דרך מפרץ עומאן, והוא נחשב לבעל חשיבות אסטרטגית רבה עבור איראן. אין צורך בהרג אזרחים כדי לפגוע בצינור הזה, ומכיוון שמיקומו ידוע – נראה שישראל יכולה לעשות זאת בקלות. אם אכן ישראל תפגע בצינור או בשדות הגז, זו תהיה גם כן נקודה מכרעת במלחמה".

"לא מחפשים למוטט משטר"

האם יש באיראן כאלו שדווקא שמחים בפעולותיה של ישראל, כיוון שרואים בכך הזדמנות להפלת המשטר?

"קשה לי להאמין", מפקפק ד"ר מרחבי, "ניתן לומר שהתושבים נחלקים בדעותיהם לגבי אופי השילטון – יש גרעין שתומך במשטר הקיים בכל מחיר, מן הצד השני יש גרעין ששונא את המשטר וישמח למרוד בו, אך באמצע יש רוב גדול ודומם. אבל כפי שציינתי – גם מתנגדי המשטר הגדולים לא מנסים לנצל את ההזדמנות כדי למרוד, ואפילו ההפגנות שנראות בתמונות הן לא מאוד משמעותיות ולא נעשות כדי לחולל מרד. הן בעיקר מבטאות שמחה על הפגיעה בראשי משמרות המהפיכה שכידוע הוציאו הרבה מאוד אנשים להורג במשך השנים. בכלל, רוב התושבים חוששים מאוד להביע את תחושותיהם כלפי המשטר, ותופעה של מרד ברחובות היא תרחיש די רחוק.

"חשוב גם להבהיר כי גם אלו שחפצים בהפלת המשטר – בוודאי לא חפצים בכך שאיראן תותקף. אין אף אחד באיראן שביקש להגיע למצב הנתון, וברור שכעת התקווה של כולם היא שאיראן תמצא דרך להציל את כבודה ולצאת מהמלחמה מבלי להיות מושפלת".

אתה באמת מאמין שהתקיפה הישראלית הייתה עבור איראן הפתעה מוחלטת?

"כן, את זה אני יכול להגיד באופן ברור – התקיפה הישראלית תפסה אותם לגמרי לא מוכנים, וזו הייתה נקודת מוצא אסטרטגית במיוחד עבור ישראל. עם זאת, ניכר שכעת מנסים באיראן להתאושש, והשיגורים הכואבים שאנו רואים אל עבר ישראל הם חלק מאותה התאוששות. זה לא פלא שלמרבה הצער יש שיגורים שמצליחים, שכן מדובר במכונת מלחמה שהם השקיעו בה שנים רבות של עבודה, והיא אכן עובדת. אך ברור להם וגם לנו שהיא לא תחזיק מעמד לזמן אינסופי, כי יש גבול לכמות של משגרי הטילים והטילים שברשותם, בפרט שישראל פוגעת להם כל הזמן בעוד ועוד אתרים לייצור טילים. צריכים גם לזכור שבמקביל לניסיונות התקיפה הם גם נאלצים להתגונן, מבלי לדעת איזה נשק ישראל עומדת לשלוף וכיצד יופתעו. הם עושים מאמץ רב כדי לפגוע בנו אך מצבם גרוע בהרבה משלנו ואינו בר השוואה בכלל. מאידך, גם ישראל מוגבלת בזמן, והיכולת הצבאית שלנו תמצה את פעולותיה בשלב מסוים, כך שיהיה צורך לחשוב איך מסיימים את המערכה הזו".

כשאתה מדבר על זמן מוגבל, למה אתה מתכוון?

"באופן אישי אני מהמר על כשבועיים מאז תחילת המערכה, כאשר סיום המבצע יגיע עם עסקת משא ומתן שתחזיק מעמד לפחות לכמה שנים. להערכתי זו לא תהיה 'עסקת ניצחון', ובאיראן יקפידו להראות לאזרחים שנעשה הסכם שטוב גם עבורם".

עם זאת, מדגיש ד"ר מרחבי: "הכל יכול להשתנות כבר ברגע הבא, אנו מצויים עדיין בעיצומה של המערכה, ובוודאי שגם להצטרפותה של אמריקה למלחמה תהיה משמעות רבה, אך כפי שניתן לומר כעת בזהירות – אנחנו יכולים להיות אופטימיים. הכיוון של ישראל הוא טוב, וההצלחה גדולה בהרבה מכפי שיכלה לשער עם פתיחת המבצע".